האם אומרים הלל ביום העצמאות?

השאלה

הגמרא מלמדת שעל נס שנעשה לכלל ישראל – ״על כל פרק ופרק ועל כל צרה וצרה שלא תבוא עליהן לישראל, לכשנגאלין – אומרים אותו על גאולתן״ (פסחים קיז ע״א). מכאן שואלים: האם הקמת המדינה והניצחון במלחמת השחרור, ושחרור ירושלים במלחמת ששת הימים, הם ״נס״ שמחייב הלל.

הדעות

הרבנות הראשית לישראל קבעה סדר תפילה ליום העצמאות וליום ירושלים, ובו הלל אחרי שחרית. רבים מהציבור הדתי־לאומי אומרים הלל שלם בברכה; אחרים אומרים בלי ברכה, לפי השיטה שאין לברך על הלל שלא נתקן בידי חכמים. פוסקים אחרים כתבו שאין לומר הלל כלל, אלא מזמורי הודאה, ויש קהילות שאינן מציינות את היום בתפילה.

הודאה

גם הפוסקים שאינם אומרים הלל – רבים מהם כתבו שיש להודות לה׳ על ההצלה ועל קיבוץ הגלויות. ההודאה על חסדי ה׳ היא חובה של כל אדם, ואין בה מחלוקת.

למעשה

המתפלל בבית כנסת ינהג כמנהג המקום, ולא יעשה מחלוקת. מי שאינו יודע מה מנהגו – ישאל את רבו. בכל מקרה, לא ינהגו זלזול בשיטה שאינה שלהם: זו מחלוקת של גדולי תורה, ״אלו ואלו״.

ראו יום העצמאות בלוח, יום ירושלים בלוח והלל – מתי ואיך.