מה מברכים על הפרשת מעשרות?

ברכת המצווה

הרמב״ם (ברכות יא, יב) מונה בין ברכות המצוות: ״הפריש תרומה לעצמו – מברך להפריש״, ובהלכה שאחריה – כשמפריש לאחרים ״מברך על הפרשת תרומה״. הנוסח המקובל היום: ״ברוך אתה ה׳... אשר קדשנו במצוותיו וציוונו להפריש תרומות ומעשרות״.

ודאי או ספק

פירות וירקות שגדלו בארץ ישראל ולא הופרשו בוודאות – כמו מגינה פרטית או ממשק – מפרישים בברכה. פירות שנקנו ממקום שספק אם הפרישו (״דמאי״) – מפרישים בלי ברכה, ובמקומות בהשגחה טובה – כבר הפרישו.

שכח לברך

הרמב״ם (ברכות יא, ו) כותב שמי ש״הפריש תרומה ומעשרות... ולא בירך – אינו חוזר ומברך אחר עשייה״. הברכה נאמרת לפני ההפרשה.

הנוסח

אחרי הברכה אומרים את נוסח ההפרשה, שקובע איזה חלק הוא תרומה גדולה, מעשר ראשון, תרומת מעשר, מעשר שני או מעשר עני, ומחלל את המעשר שני על מטבע. ראו נוסח הפרשת תרומות ומעשרות.

חלה

על הפרשת חלה מעיסה בשיעור – מברכים ״להפריש חלה״, וזו מצווה בפני עצמה.

בחו״ל

מצוות תרומות ומעשרות היא מן התורה בארץ ישראל. פירות שגדלו בחו״ל – אין חובה להפריש, גם כשהם נמכרים בארץ. לכן יש לבדוק את מקור הפרי: מוצרים מיובאים – פטורים, ותוצרת הארץ – חייבת. ספק – מפרישים בלי ברכה.