מה מברכים על ריח של בשמים, פרחים או בושם?

המקור

חז״ל למדו מן הפסוק ״כל הנשמה תהלל י־ה״ שגם הנאת הריח טעונה ברכה – ״איזהו דבר שהנשמה נהנית ממנו ואין הגוף נהנה ממנו? הוי אומר זה הריח״ (ברכות מג ע״ב). השולחן ערוך מביא את הדינים באו״ח רטז, והרמב״ם בהלכות ברכות פרק ט.

הברכות לפי סוג

עצי בשמים – כמו ורדים לפי רבים, הדס, יסמין שגדל על שיח עצי: ״בורא עצי בשמים״. עשבי בשמים – כמו נענע, ריחן, לואיזה: ״בורא עשבי בשמים״. פרי שיש לו ריח טוב ומריחים אותו כדי ליהנות מהריח – כמו אתרוג, תפוח או לימון: ״הנותן ריח טוב בפירות״. בשמים מעורבים, או ריח שמקורו אינו בצמח: ״בורא מיני בשמים״. מי שאינו יודע את הסוג – מברך ״בורא מיני בשמים״, שפוטרת בדיעבד הכל.

מה לא מברכים

לא מברכים על ריח שאינו עומד להרחה, כמו ריח של מאכל שמתבשל, ריח של חנות בשמים כשנכנסים אליה לקנות, או בושם שמטרתו להסיר ריח רע (כמו מטהר אוויר בשירותים). על בשמים סינתטיים, שאין להם מקור טבעי, רוב הפוסקים כתבו שאין מברכים, ויש שהתירו לברך ״בורא מיני בשמים״.

במוצאי שבת

בהבדלה מברכים על הבשמים ״בורא מיני בשמים״ לפי המנהג הנפוץ, ויש עדות שמברכים לפי סוג הבושם. ראו בסדר ההבדלה.

הקיצור (נח) מפרט את דיני ברכת הריח ומקרים רבים נוספים.