דלג לתוכן הראשי
כוונות

שולחן ערוך אבן העזר · [object Object] · סימן ס״ג

בעילת מצוה וברכתו

2 סעיפים · דברי הרמ״א (״הגה״) באות קטנה

לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). מדיניות העריכה

  1. סעיף א׳

    מותר לבעול בתולה בשבת הבועל את הבתולה כיון שבעל בעילת מצוה פורש מיד אפילו היא קטנה שלא הגיע זמנה לראות ולא ראתה ומיהו אותה בעילה גומר כדרכו באבר חי ואפילו בדקה ולא מצאה דם טמאה שמא ראתה טיפת דם כחרדל וחפהו שכבת זרע וצריכה שתפסוק בטהרה ותבדוק כל שבעה ולא תתחיל לבדוק עד יום חמישי לשימושה כשאר אשה ששמשה ואח"כ ראתה ונוהג עמה כשאר נדה לענין הרחקה אלא שנדה גמורה אסור לו לישן על מטתה אפילו כשאינה במטה והכלה מותר לו לישן באותו מטה לאחר שעמדה מאצלו אפי' בסדין שהדם עליו (וע' ביו"ד סי' קצ"ג):

  2. סעיף ב׳

    ויש אומרים שאחר שמצא בתולים מברך בא"י אלהינו מלך העולם אשר צג אגוז בגן עדן וכו' (וי"א דאין מברכין אותה בלא כוס) (תא"ו נתיב כ"ב ח"ג בשם רבינו ניסים) :

שאלות נפוצות

מה כתוב בשולחן ערוך אבן העזר סימן ס״ג?

סימן ס״ג בשולחן ערוך אבן העזר, ב[object Object]: בעילת מצוה וברכתו. יש בו 2 סעיפים, והוא פותח במילים ״מותר לבעול בתולה בשבת הבועל את הבתולה כיון״.

האם אפשר לפסוק הלכה למעשה מתוך השולחן ערוך?

לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). בני עדות המזרח נוהגים בדרך כלל כפסקי מרן השולחן ערוך, ובני אשכנז – כהגהות הרמ״א, ובהרבה עניינים ההלכה נפסקת כפי שהתבארה בספרי האחרונים שאחריהם.

עוד: שולחן ערוך · קיצור שולחן ערוך · ספרי הלכה

מקור הנוסח

  • שולחן ערוך אבן העזר: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Shulchan Arukh, Even HaEzer – אפי רברבי: שלחן ערוך אבן העזר, למברג תרמ"ו (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)