דלג לתוכן הראשי
כוונות

שולחן ערוך אבן העזר · [object Object] · סימן ק״ג

אלמנה שמוכרת נכסיה לכתובתה אם צריכה למכור על פי בית דין

8 סעיפים · דברי הרמ״א (״הגה״) באות קטנה

לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). מדיניות העריכה

  1. סעיף א׳

    אלמנה בין מן האירוסין אם כתב לה כתובה בין מן הנשואין מוכרת מנכסי בעלה לגבות כתובתה שלא בב"ד ושלא בהכרזה לא שנא אם מוכרת לגבות כל כתובתה ביחד ל"ש אם מוכרת ג' או ד' פעמים לגבות מעט מעט בכל פעם מוכרת שלא בב"ד מומחים אבל צריכה ב"ד הדיוטות ג' אנשים נאמנים בקיאים בשומת קרקע: הגה ודוקא עיקר הכתובה והתוספת אבל אינה מוכרת שלא בבית דין לגבות נדונייתא דאינו רק כחוב בעלמא (ב"י בשם הריטב"א פרק אלמנה ניזונת) אם מכרה בינה לבין עצמה שוה בשוה מכרה קיים ויש חולקים:

  2. סעיף ב׳

    אחריות המכר על היתומים בין אם תמכור היא או ב"ד (ולכן אף אם מכרו ב"ד בטעות כגון שהאשה מחלה הכתובה ליתומים בסתר אין היתומים יכולין לטרוף מן הלוקח) (תשו' הרא"ש כלל ס"ג):

  3. סעיף ג׳

    גרושה לא תמכור אלא בב"ד מומחים ואלמנ' נמי אם נשאת לא תמכור אלא בב"ד מומחים:

  4. סעיף ד׳

    אם ב"ד מוכרים ונותנים לה אינה נשבעת שלא זלזלה בנכסים אלא נשבעת שלא אתפסה צררי ושלא תפסה היא משלו (טור) אבל אם היא בעצמה מוכרת צריכה לכלול בשבועתה שלא זלזלה בנכסים:

  5. סעיף ה׳

    אלמנה ששמה ולקחתו לעצמה אינו כלום אפילו הכריזו עליו אא"כ היו בשומא ב"ד הדיוטות וי"א שאינו כלום עד שיהיו שם ב"ד מומחים:

  6. סעיף ו׳

    אלמנה שהיתה כתובתה מאתים ומכרה שוה ק' בר' או שוה ר' בק' נתקבלה כתובתה:

  7. סעיף ז׳

    היתה כתובתה ק' ומכרה שוה ק' ודינר במאה מכרה בטל ואפי' היא אומרת אני אחזור את הדינר ליורשים:

  8. סעיף ח׳

    היתה כתובתה ד' מאות זוז ומכרה לזה מנה שוה בשוה וכן לשני וכן לג' ומכרה לרביעי שוה מנה ודינר במנה של רביעי בלבד מכרה בטל:

שאלות נפוצות

מה כתוב בשולחן ערוך אבן העזר סימן ק״ג?

סימן ק״ג בשולחן ערוך אבן העזר, ב[object Object]: אלמנה שמוכרת נכסיה לכתובתה אם צריכה למכור על פי בית דין. יש בו 8 סעיפים, והוא פותח במילים ״אלמנה בין מן האירוסין אם כתב לה כתובה״.

האם אפשר לפסוק הלכה למעשה מתוך השולחן ערוך?

לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב, ויש הבדלי מנהג (ספרדים/אשכנזים). בני עדות המזרח נוהגים בדרך כלל כפסקי מרן השולחן ערוך, ובני אשכנז – כהגהות הרמ״א, ובהרבה עניינים ההלכה נפסקת כפי שהתבארה בספרי האחרונים שאחריהם.

עוד: שולחן ערוך · קיצור שולחן ערוך · ספרי הלכה

מקור הנוסח

  • שולחן ערוך אבן העזר: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Shulchan Arukh, Even HaEzer – אפי רברבי: שלחן ערוך אבן העזר, למברג תרמ"ו (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)