משנה תורה · ספר קרבנות · הלכות שגגות

רמב״ם הלכות שגגות פרק טו

10 הלכות · כסף משנה – בלחיצה

לתשומת לב: לימוד ההלכה מן המקור; למעשה יש לשאול רב. מדיניות העריכה

1. הלכה א׳

   כְּבָר בֵּאַרְנוּ שֶׁכָּל שְׁגָגָה שֶׁהַהֶדְיוֹט מֵבִיא עָלֶיהָ חַטָּאת הַקְּבוּעָה כִּשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירָה אִם שָׁגַג בָּהּ הַנָּשִׂיא מֵבִיא שָׂעִיר וְאִם שָׁגַג בָּהּ כֹּהֵן מָשִׁיחַ מֵבִיא פַּר. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים שֶׁכֹּהֵן מָשִׁיחַ מֵבִיא פַּר עַל שִׁגְגָתוֹ כְּשֶׁטָּעָה בְּהוֹרָאַת עַצְמוֹ וְעָשָׂה מַעֲשֶׂה בְּשִׁגְגַת הוֹרָאָתוֹ לְבַדָּהּ וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה חָכָם מֻפְלָא שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ד ג) "אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא לְאַשְׁמַת הָעָם" הֲרֵי מָשִׁיחַ כְּצִבּוּר מָה הַצִּבּוּר שֶׁהֵן בֵּית דִּין אֵינָן חַיָּבִין בְּקָרְבָּן עַד שֶׁיִּהְיוּ חֲכָמִים רְאוּיִין לְהוֹרָאָה וְיִטְעוּ בְּהוֹרָאָה וְיַעֲשׂוּ הָעוֹשִׂים עַל פִּיהֶם וְיוֹרוּ לְבַטֵּל מִקְצָת וּלְקַיֵּם מִקְצָת כָּךְ הַמָּשִׁיחַ בְּכָל הַדְּרָכִים הָאֵלּוּ:

   כסף משנה

   כבר ביארנו שכל שגגה וכו' בד"א שכהן משיח מביא פר על שגגתו וכו'. משנה וגמרא בריש פרק ב' דהוריות (דף ו' ז'):

2. הלכה ב׳

   כֵּיצַד. כֹּהֵן מָשִׁיחַ שֶׁטָּעָה בְּהוֹרָאָה לְעַצְמוֹ. וְדִמָּה שֶׁהַזּוֹרֵק מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת בְּשַׁבָּת מֻתָּר וְזָרַק מֵרְשׁוּת לִרְשׁוּת וְהוּא תּוֹלֶה בְּהוֹרָאָתוֹ לְעַצְמוֹ. כְּשֶׁיִּוָּדַע לוֹ חֶטְאוֹ יָבִיא פַּר לְחַטָּאת. אֲבָל אִם לֹא תָּלָה בְּהוֹרָאָתוֹ אֶלָּא שָׁגַג וְזָרַק בִּשְׁגָגָה. אוֹ שֶׁתָּלָה בְּהוֹרָאָתוֹ וְלֹא הָיָה חָכָם מֻפְלָא. אוֹ שֶׁעָקַר כָּל הַגּוּף בְּהוֹרָאָתוֹ לְעַצְמוֹ. אוֹ שֶׁשָּׁגַג בְּהוֹרָאָתוֹ לְבַטֵּל מִקְצָת וְלֹא עָשָׂה וְהוּא סוֹמֵךְ עַל הוֹרָאָתוֹ אֶלָּא עָשָׂה בִּשְׁגָגָה אַחֶרֶת. אוֹ שֶׁהָיָה מֵזִיד בְּהוֹרָאָה וְשָׁגַג בְּמַעֲשֶׂה הֲרֵי זֶה פָּטוּר מִקָּרְבַּן כְּלָל שֶׁדִּינוֹ לְהוֹרָאַת עַצְמוֹ כְּדִין הַקָּהָל לְהוֹרָאַת בֵּית דִּין לְכָל דָּבָר. הוֹרָה לְעַצְמוֹ וְשָׁכַח מֵאֵי זֶה טַעַם הוֹרָה וּבִשְׁעַת מַעֲשֶׂה אָמַר הֲרֵינִי עוֹשֶׂה עַל דַּעַת הוֹרָאָתִי הֲרֵי זֶה מֵבִיא פַּר חַטָּאת:

   כסף משנה

   הורה לעצמו ושכח מאיזה טעם הורה וכו'. משנה וגמרא שם (דף ז'):

3. הלכה ג׳

   הוֹרָה לְעַצְמוֹ לְבַטֵּל מִקְצָת וּלְקַיֵּם מִקְצָת בַּעֲבוֹדָה זָרָה וְעָשָׂה כְּפִי הוֹרָאָתוֹ. הֲרֵי זֶה מֵבִיא שְׂעִירָה כְּהֶדְיוֹט וְהוּא שֶׁיִּשְׁגֹּג בְּהוֹרָאָה כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. שֶׁאֵין הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ חַיָּב קָרְבָּן אֶלָּא בְּהֶעְלֵם דָּבָר בְּהוֹרָאָה עִם שִׁגְגַת הַמַּעֲשֶׂה בְּצִבּוּר אֲבָל אִם שָׁגַג בְּמַעֲשֶׂה בִּלְבַד בְּלֹא הוֹרָאָה בֵּין בַּעֲבוֹדָה זָרָה בֵּין בִּשְׁאָר מִצְוֹת אֵינוֹ מֵבִיא קָרְבָּן כְּלָל:

   כסף משנה (2)

   הורה לעצמו לבטל מקצת ולקיים מקצת וכו'. משנה שם:

   שאין הכהן משיח חייב קרבן וכו'. גם זה משנה שם. ופירש"י (כהן) משיח בשגגת מעשה לחודיה פטור מכלום כדאמרינן לקמן בפ"ב מעם הארץ פרט למשיח דאינו מביא בשגגת מעשה כלל:

4. הלכה ד׳

   הוֹרָה הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ עִם בֵּית דִּין וְשָׁגַג הוּא וְהֵם בְּהוֹרָאָה אַף עַל פִּי שֶׁעָשׂוּ עַל פִּי הַהוֹרָאָה הַזֹּאת שֶׁטָּעוּ בָּהּ. הוֹאִיל וְלֹא סָמַךְ בִּשְׁעַת מַעֲשֶׂה עַל הוֹרָאָתוֹ לְבַדָּהּ אֶלָּא עַל הוֹרָאָתוֹ עִם הוֹרָאַת בֵּית דִּין הֲרֵי זֶה פָּטוּר וְאֵין צָרִיךְ לְהָבִיא כַּפָּרָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ. אֶלָּא אִם הָיוּ בֵּית דִּין מְבִיאִין קָרְבָּן מִתְכַּפֵּר לוֹ בִּכְלַל הַצִּבּוּר. וְאִם הָיוּ הָעוֹשִׂים הֵם הַמְּבִיאִים קָרְבָּן הוּא אֵינוֹ מֵבִיא קָרְבָּן שֶׁהֲרֵי אֵין צָרִיךְ כַּפָּרָה בִּפְנֵי עַצְמוֹ:

   כסף משנה (2)

   הורה הכהן המשיח עם ב"ד וכו'. משנה שם הורה עם הצבור ועשה עם הצבור מתכפר לו עם הצבור.

   ומ"ש ואם היו העושים הם המביאים קרבן הוא אינו מביא קרבן וכו' שהרי א"צ כפרה בפני עצמו. נתבאר בסמוך:

5. הלכה ה׳

   הוֹרָה עִם בֵּית דִּין בִּשְׁגָגָה וְשָׁגְגוּ הֵם בְּדָם וְהוּא בְּחֵלֶב. אֵינוֹ מִתְכַּפֵּר לוֹ עִם הַצִּבּוּר אֶלָּא מֵבִיא פַּר לְעַצְמוֹ:

   כסף משנה

   הורה עם בית דין בשגגה וכו'. שם (דף ז':) בעיא דלא איפשיטא. ואיני יודע למה פסק שמביא פר לעצמו ואפשר דמביא פר ומתנה קאמר שיאמר אם אני חייב הרי הוא לחובתי ואם אני פטור הרי הוא נדבה וצ"ע:

6. הלכה ו׳

   כֹּהֵן מָשִׁיחַ שֶׁנִּסְתַּפֵּק לוֹ אִם שָׁגַג שְׁגָגָה זוֹ שֶׁהִיא שִׁגְגַת הוֹרָאָה עִם הַמַּעֲשֶׂה אוֹ לֹא שָׁגַג אוֹתָהּ. אֵינוֹ מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי מִפְּנֵי שֶׁהוּא בָּהּ כְּצִבּוּר שֶׁאֵינָן מְבִיאִין אָשָׁם תָּלוּי עַל לֹא הוֹדַע שֶׁל שִׁגְגַת הוֹרָאָה. אֲבָל הַנָּשִׂיא אִם נִסְתַּפֵּק לוֹ אִם חָטָא אוֹ לֹא חָטָא מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי כִּשְׁאָר הַהֶדְיוֹטוֹת. מִפְּנֵי שֶׁאֵין שִׁגְגָתוֹ תְּלוּיָה בְּהוֹרָאָתוֹ. אֵי זֶהוּ נָשִׂיא הָאָמוּר בַּתּוֹרָה זֶה מֶלֶךְ שֶׁאֵין עָלָיו רְשׁוּת מֵאָדָם מִיִּשְׂרָאֵל וְאֵין לְמַעְלָה מִמֶּנּוּ בְּמַלְכוּתוֹ אֶלָּא ה' אֱלֹהָיו. בֵּין שֶׁהָיָה מִבֵּית דָּוִד אוֹ מִשְּׁאָר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. וְאִם הָיוּ מְלָכִים רַבִּים וְאֵין אֶחָד מֵהֶן עוֹבֵד אֶת חֲבֵרוֹ. כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵהֶן מֵבִיא שְׂעִיר עִזִּים עַל שִׁגְגָתוֹ. וְאֵי זֶהוּ כֹּהֵן מָשִׁיחַ זֶה כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁנִּמְשַׁח בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה לֹא הַמְרֻבֶּה בִּבְגָדִים:

   כסף משנה (4)

   כהן משיח שנתספק לו וכו' אבל הנשיא אם נסתפק לו וכו'. משנה שם (דף ט') אשם תלוי היחיד והנשיא חייבים ומשיח וב"ד פטורים.

   ומ"ש מפני שאין שגגתו תלויה בהוראתו: אי זהו נשיא האמור בתורה וכו'. משנה פ"ג דהוריות (דף י').

   ומ"ש בין שהיה מבית דוד או משאר שבטי ישראל ואם היו מלכים רבים ואין אחד מהם עובד את חבירו וכו'. שם (דף י"א:):

   ואי זהו כהן משיח וכו'. משנה שם:

7. הלכה ז׳

   כֹּהֵן גָּדוֹל שֶׁנִּמְשַׁח בְּשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה וְעָבַר מֵעֲבוֹדָתוֹ מִפְּנֵי מוּם אוֹ זִקְנָה וְכַיּוֹצֵא בָּהֶן וְחָטָא בִּשְׁגָגָה זוֹ מֵבִיא פַּר עַל שִׁגְגָתוֹ. לְפִי שֶׁאֵין בֵּין כֹּהֵן מָשִׁיחַ הַמְשַׁמֵּשׁ לְכֹהֵן מָשִׁיחַ שֶׁעָבַר אֶלָּא פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים וַעֲשִׂירִית הָאֵיפָה שֶׁל כָּל יוֹם שֶׁאֵין מַקְרִיב אוֹתָן אֶלָּא כֹּהֵן הַמְשַׁמֵּשׁ בִּכְהוּנָה גְּדוֹלָה. אֲבָל פַּר הַבָּא עַל כָּל הַמִּצְווֹת שָׁוִים הֵם בּוֹ:

   כסף משנה

   כהן גדול שנמשח בשמן המשחה וכו' לפי שאין בין כהן משיח המשמש וכו'. משנה שם ופרק קמא דמגילה (דף ט':):

8. הלכה ח׳

   נָשִׂיא שֶׁעָשָׂה עִם הַצִּבּוּר בְּהוֹרָאַת בֵּית דִּין הֲרֵי זֶה מִתְכַּפֵּר לוֹ בִּכְלַל הָעָם. שֶׁאִם הָיוּ בֵּית דִּין הֵם שֶׁהִקְרִיבוּ עַל שִׁגְגָתָן כָּל הָעָם וְהַמֶּלֶךְ פְּטוּרִין מִן הַקָּרְבָּן כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ. וְאִם הָיוּ הָעוֹשִׂים עַל פִּי בֵּית דִּין הֵם שֶׁחַיָּבִין בְּקָרְבָּן וְהָיָה הַמֶּלֶךְ מִן הָעוֹשִׂים. הֲרֵי זֶה מֵבִיא שָׂעִיר שֶׁשְּׂעִיר נָשִׂיא בִּמְקוֹם כִּשְׂבָּה אוֹ שְׂעִירָה שֶׁל הֶדְיוֹט הוּא עוֹמֵד:

   כסף משנה

   נשיא שעשה עם הצבור וכו'. פשוט פרק ב' דהוריות (דף ז'):

9. הלכה ט׳

   נָשִׂיא שֶׁנִּצְטָרֵעַ עָבַר מִנְּשִׂיאוּתוֹ וְנָשִׂיא שֶׁעָבַר מִנְּשִׂיאוּתוֹ הֲרֵי הוּא כְּהֶדְיוֹט. חָטָא כְּשֶׁהָיָה נָשִׂיא וְעָבַר מִגְּדֻלָּתוֹ הֲרֵי זֶה מֵבִיא שָׂעִיר שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ד ג) "עַל חַטָּאתוֹ אֲשֶׁר חָטָא". כִּשְׁעַת חַטָּאתוֹ הוּא מֵבִיא:

   כסף משנה (3)

   נשיא שנצטרע עבר מנשיאותו. ברייתא וגמרא שם בפרק ג' (דף י'):

   ונשיא שעבר מנשיאותו הרי הוא כהדיוט. משנה שם.

   ומ"ש חטא כשהיה נשיא וכו'. שם (דף ט':) במשנה:

10. הלכה י׳

    כֹּהֵן מָשִׁיחַ אוֹ מֶלֶךְ שֶׁחָטְאוּ עַד שֶׁלֹּא נִתְמַנּוּ. אַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נוֹדַע לָהֶם אֶלָּא אַחַר שֶׁנִּתְמַנּוּ הֲרֵי אֵלּוּ כְּהֶדְיוֹט. שֶׁנֶּאֱמַר (ויקרא ד כב) "אֲשֶׁר נָשִׂיא יֶחֱטָא". (ויקרא ד ג) "אִם הַכֹּהֵן הַמָּשִׁיחַ יֶחֱטָא". עַד שֶׁיֶּחְטָא כְּשֶׁהוּא נָשִׂיא וּכְשֶׁהוּא מָשִׁיחַ. לְפִיכָךְ אִם אָכַל סְפֵק חֵלֶב כְּשֶׁהוּא הֶדְיוֹט וְנוֹדַע לוֹ עַל סְפֵקוֹ אַחַר שֶׁנִּתְמַנָּה לִהְיוֹת כֹּהֵן גָּדוֹל הֲרֵי זֶה מֵבִיא אָשָׁם תָּלוּי. אָכַל חֲצִי זַיִת חֵלֶב כְּשֶׁהוּא הֶדְיוֹט וַחֲצִי זַיִת כְּשֶׁהוּא נָשִׂיא בְּהֶעְלֵם אַחַת אוֹ שֶׁאָכַל חֲצִי זַיִת כְּשֶׁהוּא נָשִׂיא וַחֲצִי זַיִת אַחַר שֶׁעָבַר אֵינוֹ מִצְטָרֵף וּפָטוּר. אָכַל חֲצִי זַיִת כְּשֶׁהוּא הֶדְיוֹט וְנִתְמַנָּה וְעָבַר וְאָכַל חֲצִי זַיִת כְּשֶׁהוּא הֶדְיוֹט. הֲרֵי זֶה סָפֵק אִם מִצְטָרֵף אוֹ כְּבָר הִפְסִיקָה הַנְּשִׂיאוּת:

    כסף משנה (5)

    כהן משיח או מלך שחטאו עד שלא נתמנו וכו'. משנה שם (דף י') וכתנא קמא.

    ומ"ש לפיכך אכל ספק חלב כשהוא הדיוט וכו'. פשוט הוא שם (דף י"א).

    ומ"ש אכל חצי זית חלב כשהוא הדיוט וחצי זית כשהוא נשיא וכו'. ברייתא וגמרא שם.

    ומ"ש אכל כחצי זית כשהוא הדיוט ונתמנה וכו'. שם בעיא דלא איפשיטא:

    סליקו הלכות שגגות בס"ד

לחם משנה על הלכות שגגות אינם מובאים כאן: אין בידינו מהדורה דיגיטלית שלהם ברישיון חופשי.

עוד: ספר קרבנות · משנה תורה – כל הספרים · רמב״ם יומי