המילה "שָׁאַב" בתורה

המילה "שאב" בתורה פירושה להוציא מים מבאר או ממעיין, והיא מופיעה לראשונה בסיפור עבד אברהם ורבקה (בראשית כד, יא) ובסך הכול 9 פעמים בתורה.

המשמעות הפשוטה

לשאוב הוא להוריד כד אל המים ולמלא אותו. בתורה כמעט כל הופעות המילה נמצאות בפרק אחד, בסיפור הפגישה ליד הבאר.

לעת צאת השואבות

העבד מגיע אל הבאר בשעה מסוימת: «וַיַּבְרֵךְ הַגְּמַלִּים מִחוּץ לָעִיר אֶל־בְּאֵר הַמָּיִם לְעֵת עֶרֶב לְעֵת צֵאת הַשֹּׁאֲבֹת» (בראשית כד, יא). והוא מבקש סימן: «הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב עַל־עֵין הַמָּיִם וּבְנוֹת אַנְשֵׁי הָעִיר יֹצְאֹת לִשְׁאֹב מָיִם» (בראשית כד, יג).

גם לגמליך אשאב

רבקה עושה יותר ממה שביקשו ממנה: «וַתְּמַהֵר וַתְּעַר כַּדָּהּ אֶל־הַשֹּׁקֶת וַתָּרָץ עוֹד אֶל־הַבְּאֵר לִשְׁאֹב וַתִּשְׁאַב לְכָל־גְּמַלָּיו» (בראשית כד, כ). היא ממהרת, מערה את כדה אל השוקת, רצה שוב אל הבאר ושואבת לכל הגמלים. כשהעבד מספר את הסיפור, הוא חוזר על המילים "גם לגמליך אשאב".

שואב מימיך

בספר דברים מופיעה המילה פעם אחת: «טַפְּכֶם נְשֵׁיכֶם וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בְּקֶרֶב מַחֲנֶיךָ מֵחֹטֵב עֵצֶיךָ עַד שֹׁאֵב מֵימֶיךָ» (דברים כט, י). כאן שואב המים הוא חלק מן העם העומד יחד לפני ה׳.

מבט מן הפסוקים

מן הפסוקים עולה שעבודה פשוטה כמו שאיבת מים יכולה לגלות מידה גדולה. רבקה שואבת לא רק למי שביקש, אלא גם לגמליו, עד שכילו לשתות. ובברית שבספר דברים גם שואב המים עומד במקום אחד עם כל העם.

מאת מערכת האתר.