בראשית כד, מג

הָא אֲנָא קָאֵם עַל עֵינָא דְמַיָּא וִיהֵי עוּלֶמְתָּא דְּתִפּוֹק לְמִמְלֵי וְאֵימַר לַהּ אַשְׁקִינִי כְעַן זְעֵיר מַיָּא מִקּוּלְתִיךְ

הָא אֲנָא קָאִים עַל עֵינָא דְמַיָא וּתְהֵי רִיבָא דְתִיפּוֹק לְמִמְלֵי וְאֵימַר לָהּ אַשְׁקִינִי כְדוֹן קָלִיל מוֹי מִן לְגִינִיתִיךְ

והיה העלמה לעיל קרי לה נערה וכאן עלמה, אלא כסבור היה אליעזר שלא היו מספרים אלא לשון ארמי לפי שהוא מארם והם היו יודעים אף עברי כדכתיב לקמן תשב הנערה.

והיה העלמה לא אמר נערה לומר שלא די שהיתה נערה בשנים אלא גם כן היתה משתדלת וזריזה ומהירה במלאכתה:

השקיני נא. לא פירש מה שרחש לבו לומר הטי נא ואח״כ אמר הגמיאיני נא. וגם עוד שינוים שלא אמרה גם לגמליך אשקה עד שכלתה להשקותו היינו כדי שלא ימצאו מקום לומר שלא בא האות בשלימות ומש״ה ג״כ אמר העלמה כמו שלא פירש אם תהא נערה או קטנה. כדי שלא יאמרו שאין היא נערה כמו שאמר באמת והיה הנערה: