המילה "נָקַם" בתורה

המילה נקם בתורה פירושה להשיב לאדם על רעה שעשה, ובפי ה׳ גם עשיית דין ומשפט, והיא מופיעה לראשונה ב(בראשית ד, טו) ונמצאת בתורה 13 פעמים.

המשמעות הפשוטה

בתורה יש פועל, נקם (9 הופעות), ושם עצם, נקם (4 הופעות). שניהם מתארים תגובה על עוול. התורה מבחינה בין נקמה שאסורה על האדם כלפי אחיו, לבין הנקם שה׳ שומר לעצמו.

קין ולמך

ההופעה הראשונה היא בסיפור קין: «וַיֹּאמֶר לוֹ ה׳ לָכֵן כָּל־הֹרֵג קַיִן שִׁבְעָתַיִם יֻקָּם וַיָּשֶׂם ה׳ לְקַיִן אוֹת לְבִלְתִּי הַכּוֹת־אֹתוֹ כָּל־מֹצְאוֹ» (בראשית ד, טו). ה׳ שם לקין אות כדי שלא יכו אותו. ובהמשך הפרק גם למך מזכיר את הדברים שנאמרו על קין.

לא תקום

אחד הפסוקים המוכרים בתורה אוסר את הנקמה בין אדם לחברו: «לֹא־תִקֹּם וְלֹא־תִטֹּר אֶת־בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה׳» (ויקרא יט, יח). האיסור לנקום ולנטור עומד באותו פסוק עם המצווה לאהוב את הרע.

לי נקם ושלם

בשירה שבסוף ספר דברים הנקם שייך לה׳: «לִי נָקָם וְשִׁלֵּם לְעֵת תָּמוּט רַגְלָם כִּי קָרוֹב יוֹם אֵידָם וְחָשׁ עֲתִדֹת לָמוֹ» (דברים לב, לה). ובסוף השירה: «הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ כִּי דַם־עֲבָדָיו יִקּוֹם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ» (דברים לב, מג). כאן הנקם הוא חלק מן המשפט שה׳ עושה למען עמו.

צורות ומילים מאותה משפחה

בתורה מופיעות הצורות יקם, נקום ינקם, תקום, נוקמת, נקום ונקם. מאותו שורש באה המילה נקמה.

נקמת בני ישראל

במדבר מצטווה משה: «נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים אַחַר תֵּאָסֵף אֶל־עַמֶּיךָ» (במדבר לא, ב). כאן הנקמה איננה של אדם פרטי על עלבונו, אלא נקמת בני ישראל כולם.

מבט מן הפסוקים

מן הפסוקים עולה שהתורה אינה מוסרת את הנקמה לידי האדם. בין אדם לחברו נאמר לא תקום, והנקם נשאר בידי ה׳ ובמשפט.

מאת מערכת האתר.