המילה "מֶלַח" בתורה

המילה "מלח" בתורה מציינת את המלח שמתבלים בו, וגם את ים המלח, והיא מופיעה לראשונה בתיאור עמק השדים (בראשית יד, ג) ובסך הכול 12 פעמים בתורה.

המשמעות הפשוטה

מלח הוא החומר שמתבלים ושומרים בו את האוכל. בתורה יש לו שם עצם, "מלח", ופועל, "למלוח". בפעם הראשונה המילה מופיעה בשם של מקום: «כָּל־אֵלֶּה חָבְרוּ אֶל־עֵמֶק הַשִּׂדִּים הוּא יָם הַמֶּלַח» (בראשית יד, ג).

ים המלח וגבולות הארץ

ים המלח מופיע כמה פעמים בתיאור גבולות הארץ. הגבול הדרומי מתחיל בקצה ים המלח, והגבול המזרחי יורד לאורך הירדן ויוצא אל ים המלח.

נציב מלח

בספר בראשית מופיעה תמונה קשה של אשה שהביטה לאחור: «וַתַּבֵּט אִשְׁתּוֹ מֵאַחֲרָיו וַתְּהִי נְצִיב מֶלַח» (בראשית יט, כו). גם בספר דברים המלח מתאר ארץ שנהפכה: «גָּפְרִית וָמֶלַח שְׂרֵפָה כָל־אַרְצָהּ לֹא תִזָּרַע וְלֹא תַצְמִחַ וְלֹא־יַעֲלֶה בָהּ כָּל־עֵשֶׂב כְּמַהְפֵּכַת סְדֹם וַעֲמֹרָה אַדְמָה וּצְבוֹיִם אֲשֶׁר הָפַךְ ה׳ בְּאַפּוֹ וּבַחֲמָתוֹ» (דברים כט, כב).

מלח בקרבנות

לעומת זאת, בעבודת הקרבנות המלח הוא חלק קבוע: «וְכָל־קָרְבַּן מִנְחָתְךָ בַּמֶּלַח תִּמְלָח וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית אֱלֹהֶיךָ מֵעַל מִנְחָתֶךָ עַל כָּל־קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח» (ויקרא ב, יג). גם הקטורת נקראת "ממלח טהור קדש".

ברית מלח

בספר במדבר מתנות הכהונה נקראות ברית מלח: «כֹּל תְּרוּמֹת הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר יָרִימוּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵל לַה׳ נָתַתִּי לְךָ וּלְבָנֶיךָ וְלִבְנֹתֶיךָ אִתְּךָ לְחָק־עוֹלָם בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הִוא לִפְנֵי ה׳ לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ» (במדבר יח, יט). המלח מתאר כאן ברית שעומדת לעולם.

צורות ומילים מאותה משפחה

בתורה מופיעות הצורות "מלח", "המלח", "במלח" ו"ומלח", וגם הפעלים "ממלח" ו"תמלח".

מבט מן הפסוקים

מן הפסוקים עולה שהמלח יכול לסמל שני דברים הפוכים: הוא מתאר ארץ שלא תזרע ולא תצמיח, אבל הוא גם סימן של ברית עולם, שאינה נשבתת מעל כל קרבן.

מאת מערכת האתר.