דברים כט, כב

גָפְרֵתָא וּמִלְחָא יְקִידַת כָּל אַרְעַהּ לָא תִזְרַע וְלָא תַצְמַח וְלָא יִסַק בַּהּ כָּל עֶסְבָּא כְּמַהְפֶּכְתָּא דִסְדֹם וַעֲמֹרָה אַדְמָה וּצְבוֹיִם דִי הֲפַךְ יְיָ בְּרָגְזֵהּ וּבְחֶמְתֵהּ

כּוּבְרֵיתָא וּמִלְחָא עִם אֵשָׁא מְצַלְהֲבָא תְּהֵי יָקְדָא כָּל אַרְעָא לָא תִתְכַּשַׁר לְבַר זְרַע וְלָא תַרְבֵּי צְמָחִין וְלָא יִסַק בָּהּ כָּל עִשְבָּא תִּשְׁתְּקַע הֵיךְ תְּהַפְכָנוּתָא דִסְדוֹם וַעֲמוֹרָא אַדְמָה וּצְבוֹיִים דְהָפַךְ מֵימְרָא דַיְיָ בְּרוּגְזֵיהּ וּבִכְלִיתֵיהּ

גפרית. תפלה לשם שתהי' כל ארצה שרופה בגפרית ומלח כמהפכת המקומות הנזכרים ויש מפרשים אומרים כי ואמרו כל הגוים שנוי בעבור שארכו הדברים כמשפט הלשון ואמרו הקדמונים:

וטעם אלהי אבותם שעזבו שידעו הם ואבותם ועבדו אשר לא ידעו:

גפרית ומלח. כמהפכת סדום אשר הפך ה' יכירו שאין זה מקרה אבל אצבע אלהים שהרי עשה בה כמו שעשה בסדום שנודע שהוא הפך אותה:

שרפה כל ארצה. על דרך הפשט מלת ארצה תחזור למה שהזכיר את מכות הארץ, כי הזכיר הארץ ההיא דרך כלל ועתה יאמר גפרית ומלח שרפה כל ארצה, כלומר כל ארצה של הארץ ההיא. או יאמר כל ארצה כל מבחר של הארץ ההיא יהיה כמהפכת סדום ועמורה.

ויתכן שירמוז למלת כל, ואומר כל ארצה, ארצה של כל, כי בזמן הרצון לא תחסר כל בה, ובזמן הכעס בהסתלק השכינה תשוב ארצה שרפה.

גפרית ומלח שרפה כל ארצה מה ענין מלח לגפרית אלא אין לך דבר עומד בפני האש יותר ממלח ואין לך דבר כלה על יד אש יותר מגפרית לומר לך אם קיימו את התורה היו עומדים לפני כמלח זה שאין האש אוכלתו. עכשיו שלא קיימוה האש שהתורה יוצאת ממנו תאכלם כגפרית זה שהאש אוכלתו.

ומלח כדכתיב ותהי נציב מלח.

שרפה כל ארצה וכי בעון יחיד יקצוף הקב״ה על כל העדה תשובה לדבר מפסל מיכה שגדל שרשו שזנו אחריו שבט הדני ואחריו עשרת השבטים.

גפרית ומלח וגו׳. ואינה ראויה לזריעה:

ולא יעלה בה כל עשב. הגדל מעצמו בלא זריעה כמש״כ בפרשת בראשית:

כמהפכת וגו׳. וא״כ א״א להיות בה ישוב כלל ואיך ישבו בה ישראל. ע״כ לא היה כן ורק ה׳ חלה בה: