פרשת מסעי · במדבר פרק לד פסוק ג
במדבר לד, ג
וְהָיָה לָכֶם פְּאַת־נֶגֶב מִמִּדְבַּר־צִן עַל־יְדֵי אֱדוֹם וְהָיָה לָכֶם גְּבוּל נֶגֶב מִקְצֵה יָם־הַמֶּלַח קֵדְמָה׃
גימטריה של הפסוק כולו: 1,982 · 17 מילים
מפרשים על הפסוק
מקראות גדולות לפרק לד9 מפרשים: רש"י · תרגום אונקלוס · תרגום יונתן · תרגום ירושלמי · אבן עזרא · רשב"ם · רבנו בחיי · העמק דבר · שפתי חכמים
רש"י על במדבר לד, ג
והיה לכם פאת נגב. רוח דרומית אשר מן המזרח למערב:
ממדבר צן. אשר אצל אדום מתחלת מקצוע דרומית מזרחית של ארץ תשעת המטות כיצד, שלש ארצות יושבות בדרומה של ארץ ישראל זו אצל זו קצת ארץ מצרים, וארץ אדום כלה וארץ מואב כלה. ארץ מצרים במקצוע דרומית מערבית, שנאמר בפרשה זו מעצמון נחלה מצרים והיו תוצאותיו הימה. ונחל מצרים היה מהלך על פני כל ארץ מצרים, שנאמר (יהושע יג, ג) מן השיחור אשר על פני מצרים. ומפסיק בין ארץ מצרים לארץ ישראל וארץ אדום אצלה לצד המזרח וארץ מואב אצל ארץ אדום בסוף הדרום למזרח, וכשיצאו ישראל ממצרים, אם רצה המקום לקרב את כניסתם לארץ היה מעבירם את הנילוס לצד צפון ובאין לארץ ישראל, ולא עשה כן, וזהו שנאמר (שמות יג, יז) ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים, שהם יושבים על הים במערבה של ארץ כנען, כענין שנאמר בפלשתים (צפניה ב, ה) יושבי חבל הים גוי כרתים. ולא נחם אותו הדרך אלא הסבן והוציאם דרך דרומה אל המדבר, והוא שקראו יחזקאל (יחזקאל כ, לה) מדבר העמים, לפי שהיו כמה אמות יושבות בצדו והולכין אצל דרומה מן המערב כלפי מזרח תמיד, עד שבאו לדרומה של ארץ אדום ובקשו ממלך אדום שיניחם להכנס בארצו ולעבור דרך רחבה ולהכנס לארץ, ולא רצה. והצרכו לסבוב את כל דרומה של אדום עד בואם לדרומה של ארץ מואב, שנאמר (שופטים יא, יז) וגם אל מלך מואב שלח ולא אבה. והלכו כל דרומה של מואב עד סופה ומשם הפכו פניהם לצפון עד שסבבו כל מצר מזרחי שלה לרחבה וכשכלו את מזרחה מצאו את ארץ סיחון ועוג שהיו יושבין במזרחה של ארץ כנען והירדן מפסיק ביניהם. וזהו שנאמר ביפתח (שופטים יא, יח) וילך במדבר ויסב את ארץ אדום ואת ארץ מואב ויבא ממזרח שמש לארץ מואב. וכבשו את ארץ סיחון ועוג שהיתה בצפונה של ארץ מואב. וקרבו עד הירדן והוא כנגד מקצוע צפונית מערבית של ארץ מואב, נמצא שארץ כנען שבעבר הירדן למערב היה מקצוע דרומית מזרחית שלה אצל אדום:
תרגום אונקלוס לבמדבר לד, ג
וִיהֵי לְכוֹן רוּחַ דָרוֹמָא מִמַדְבְּרָא דְצִן עַל תְּחוּמֵי אֱדוֹם וִיהֵי לְכוֹן תְּחוּם דָרוֹמָא מִסְיָפֵי יַמָא דְמִלְחָא קִדוּמָא
תרגום יונתן לבמדבר לד, ג
וְיֶהֱוֵי לְכוֹן תְּחוּם דָרוֹמָא מִן מַדְבְּרָא דְצִינֵי טַוָר פַּרְזְלָא עַל תְּחוּמֵי אֱדוֹם וְיֶהֱוֵי תְּחוּם דָרוֹמָא מִן סְיָפֵי יַמָא דְמִלְחָא מַדִינְחָא
תרגום ירושלמי לבמדבר לד, ג
וְיֶהֱוֵי לְכוֹן תְּחוּמָא מִדְרוֹמָא מִמַדְבְּרָא דִרְקַם כָּל קֳבֵיל תְּחוֹמֵיהוֹן דֶאֱדוֹמָאֵי וִיהֵי לְכוֹן דָרוֹמָא מִסְיָיפֵי יַמָא דְמִלְחָא מִן מַדִינְחָא:
אבן עזרא על במדבר לד, ג
על ידי אדום. מקום כמו על יד הירדן:
רשב"ם על במדבר לד, ג
על ידי אדום - סמוך לאדום.
רבנו בחיי על במדבר לד, ג
והיה לכם פאת נגב ממדבר צן על ידי אדום. אצל אדום, כמו (שם יג) ועל יד הירדן, שענינו אצל הירדן. והנה בכאן יפרש להם גבול נחלתם שהם חייבים להוריש משם האויבים. וכתב רש"י ז"ל שהרבה מצות נוהגות בארץ שאין נוהגות בחוצה לארץ לכך הוצרך לבאר מצרני גבולי הרוחות סביב להודיע שמן המצרים האלו ולפנים המצות נהוגות, עד כאן.
העמק דבר על במדבר לד, ג
ממדבר צן על ידי אדום. פרש״י שהיה מואב יושב בדרומה של א״י והלכו כל דרומה של מואב עד סופו. וכבר הראינו לדעת בפ׳ חקת דא״א לומר כן. אלא ארץ מואב כולה במזרח א״י. ואדום היה במקצוע דרומית מזרחית של א״י:
שפתי חכמים על במדבר לד, ג
ת כלומר לאו דוקא הפאה של נגב אלא כל הרוח נקרא פאה מקרן מזרחית דרומית עד קרן מערבית דרומית:
א ועל ידי אדום ר"ל אשר אצלו להודיע מקום מצב מדבר צין בארץ כנען שהוא ארץ תשע מטות והוא הקרן מזרחית דרומית שלה:
ב כל דבריו מבוארים לכל מעיין בצורה המציירת גבולי ארץ ישראל:
ג השיחור היינו נילוס:
ד וכתיב אחריו וישלח ישראל מלאכים אל סיחון וגו' משמע מתחלה הסיבם מן המערב למזרח בצד דרומו של אדום ומואב וכשהגיעו למקצוע דרומית מזרחית פנו אל צפון העולם לסבוב את מצר המזרחי של מואב וכשהסיבו את מצר המזרחי כתיב אחריו וישלח וגו' שמצאו את ארץ סיחון ועוג:
ה זה מוסב אדלעיל ר"ל לכך כתיב ממדבר צין על ידי אדום:
מילה במילה
| מילה | מילת הבסיס | שורש | גימטריה |
|---|---|---|---|
| וְהָיָה | הָיָה פועל | ה-י-ה | 26 |
| לָכֶם | — | 90 | |
| פְּאַת | פֵּאָה שם עצם | פ-א-ה | 481 |
| נֶגֶב | נֶגֶב שם עצם | נ-ג-ב | 55 |
| מִמִּדְבַּר | מִדְבָּר שם עצם | ד-ב-ר | 286 |
| צִן | צִן שם פרטי | 140 | |
| עַל | עַל מילת יחס | ע-ל-ל | 100 |
| יְדֵי | יָד שם עצם | 24 | |
| אֱדוֹם | אֱדֹם שם פרטי | א-ד-ם | 51 |
| וְהָיָה | הָיָה פועל | ה-י-ה | 26 |
| לָכֶם | — | 90 | |
| גְּבוּל | גְּבוּל שם עצם | ג-ב-ל | 41 |
| נֶגֶב | נֶגֶב שם עצם | נ-ג-ב | 55 |
| מִקְצֵה | קָצֶה שם עצם | ק-צ-ה | 235 |
| יָם | יָם שם עצם | י-מ-ם | 50 |
| הַמֶּלַח | מֶלַח שם עצם | מ-ל-ח | 83 |
| קֵדְמָה | קֶדֶם שם עצם | ק-ד-ם | 149 |
מקורות הנוסח של הפירושים
- רש"י: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashi on Numbers – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תרגום אונקלוס: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Onkelos Numbers – אונקלוס במדבר (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תרגום יונתן: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jonathan on Numbers – תרגום יונתן על במדבר (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- תרגום ירושלמי: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Targum Jerusalem – תרגום ירושלמי על התורה (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- אבן עזרא: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Ibn Ezra on Numbers – ובלכתך בדרך (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- רשב"ם: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rashbam on Numbers – רשב"ם על במדבר, דעת (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- רבנו בחיי: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Rabbeinu Bahya – Midrash Rabbeinu Bachya [ben Asher]. Warsaw, 1878 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- העמק דבר: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Haamek Davar on Numbers – ספר תורת אלוהים, וילנא 1879 (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
- שפתי חכמים: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Siftei Chakhamim – שפתי חכמים (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.