המילה "אֲרִי" בתורה

המילה "ארי" בתורה פירושה אריה, החיה החזקה, והיא מופיעה לראשונה בברכה לשבט יהודה (בראשית מט, ט) ובסך הכול 5 פעמים בתורה.

המשמעות הפשוטה

הארי הוא האריה. בתורה הוא אינו בא בסיפור על חיה אמיתית, אלא תמיד כמשל לכוח ולגבורה של שבט או של עם.

גור אריה יהודה

בפעם הראשונה נאמר: «גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ» (בראשית מט, ט). האריה רובץ, ואין מי שיעז להקים אותו.

בספר במדבר

על ישראל נאמר: «הֶן־עָם כְּלָבִיא יָקוּם וְכַאֲרִי יִתְנַשָּׂא לֹא יִשְׁכַּב עַד־יֹאכַל טֶרֶף וְדַם־חֲלָלִים יִשְׁתֶּה» (במדבר כג, כד). ובמקום אחר נאמר: «כָּרַע שָׁכַב כַּאֲרִי וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ מְבָרֲכֶיךָ בָרוּךְ וְאֹרְרֶיךָ אָרוּר» (במדבר כד, ט).

גור אריה דן

גם בסוף ספר דברים מופיע האריה: "דן גור אריה יזנק מן הבשן".

צורות ומילים מאותה משפחה

בתורה מופיעות הצורות אריה, כאריה, כארי וגם וכארי. לצד הארי מופיעים בתורה גם "לביא" ו"גור".

מבט מן הפסוקים

מן הפסוקים עולה שהאריה בתורה הוא תמונה של כוח שאיש אינו יכול לו. הברכה בספר במדבר מסתיימת במילים "מברכיך ברוך ואורריך ארור".

מאת מערכת האתר.