חזקוני על ויקרא פרק ט

ויהי ביום השמיני, לאהרן ולבניו. לחנכם בכהונה.

ולזקני ישראל. שיעמדו הם על קרבנותיהם.

קח לך עגל דרך כהן להקריב פר חטאת דכתיב אם הכהן וגו׳ יבוא עגל ויכפר על מעשה העגל.

קחו שעיר עזים יבא שעיר עזים ויכפר על מעשה שעיר עזים דיוסף. ד״א קחו שעיר עזים לכפר על עבודת כוכבים שעבדו שכן מצינו שעירים נשרפים הם שעירי עבודת כוכבים הנשרפים חוץ למחנה כדאיתא בת״כ וזה נשרף.

ומנחה בלולה וה״ה דטעונה לבונה כדאמרינן בפרשת ויקרא וכן שנינו בפרק כל המנחות באות מצה לרבות מנחת שמיני ללבונה.

כי היום ה׳ נראה אליכם. וראוי להקריב ולהתראות בו לפני הקב״ה בכמה מיני קרבנות האמורין בענין, חטאת עולה ומנחת שלמים.

זה הדבר הקרבנות שאמרנו.

קרב אל המזבח לפי שכל שבעת ימי המלואים היה משה עובד, ובשמיני אמר משה לאהרן מעתה קרב אתה ועבוד.

וכפר בעדך ואח״כ בעד העם כדי שיבא זכאי ויכפר על החייב שהוא והם חטאו בעגל.

ואת הבשר ואת העור פרש״י לא מצינו חטאת חיצונה נשרפת אלא זו ושל מלואים, וא״ת הרי מצינו פר שני של לוים בפרשת בהעלותך ובעזרא צפירי חטאת י״ב הכל עולה לה׳ וביחזקאל פר חטאת לעתיד שכולם חטאות חיצונות ונשרפות אלא י״ל פר שני שבפרשת בהעלותך מלואים היה שכן מלאו ידי הלוים ליכנס בעבודה וגם אותן שבימי עזרא ופר חטאת של עתיד מלואים הם דאמר מר כשם שהקריבו בימי משה כן הקריבו בימי עזרא, וכן עתידין להקריב לעתיד לבא. ומה שפרש״י כאן ושל מלואים, לכולהו קאי לפר החטאת הנזכר בפ׳ תצוה ולפר שני של לוים הכתוב בפרשת בהעלותך ולשנים עשר צפירי חטאת דעבודת כוכבים שבימי עזרא ולפר חטאת של עתיד הכתוב ביחזקאל שכולן מלואים הן ובפרק קמא דהוריות מתרץ דהנהו דעזרא הוראת שעה היתה.

שרף באש כבר פי׳ הטעם בפרשת תצוה ובפר׳ צו.

[על העולה עם העולה].

מלבד עלת הבקר מלמד ששתי מנחות היו שם, אחת עם העולה ואחת בפני עצמה.

וישא אהרן וגו׳ מקרא זה מסורס וירד אהרן מעשות החטאת והעולה והשלמים וישא את ידו אל העם ויברכם.

וירד מעשת החטאת מהקטיר אמורי חטאת.

ויבא משה ואהרן אל אהל מועד להתפלל, שיראה הכבוד ותרד אש מן השמים להראות שנתקבלה העבודה.

וירא כבוד ה' כיצד.

ותצא אש וגו׳ אש שיצאה בימי משה לא נסתלקה ממזבח הנחושת עד שבא לבית עולמים ואותה שירדה בימי שלמה לא נסתלקה ממזבח העולה עד שנסתלקה בימי משה.