חזקוני על במדבר פרק א
רבי חזקיה בן מנוח · 17 פסוקים בפרק עם פירוש · הפרק במקראות גדולות, עם כל המפרשים
במדבר א, אוַיְדַבֵּר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה בְּמִדְבַּר סִינַי בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשָּׁנָה הַשֵּׁנִית לְצֵאתָם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר
במדבר סיני ובאיזו מקום בו באהל מועד אבל קודם שהוקם המשכן היה הדבור מהר סיני שהרי מיום שנתנו עשרת הדברות לא נסתלקה שכינה ממנו עד לאחר שהוקם המשכן כדאיתא במסכת ביצה.
בשנה השנית לצאתם אבל לשאר ענינים תחלת השנה מתשרי מנינן.
במדבר א, בשְׂאוּ אֶת־רֹאשׁ כָּל־עֲדַת בְּנֵי־יִשְׂרָאֵל לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת כָּל־זָכָר לְגֻלְגְּלֹתָם
שאו את ראש לפי שבתוך עשרים יום יסעו ללכת לארץ ישראל כדאיתא בפרשת בהעלותך ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים לחדש וגו׳ ושם כתיב נוסעים אנחנו אל המקום וגו'.
במדבר א, גמִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כָּל־יֹצֵא צָבָא בְּיִשְׂרָאֵל תִּפְקְדוּ אֹתָם לְצִבְאֹתָם אַתָּה וְאַהֲרֹן
מבן עשרים שנה ומעלה לפי שבאותו זמן ראויים לצאת ולבא בצבא המלחמה ומכאן אמרו רבותינו בן עשרים לרדוף.
כל יוצא צבא בישראל. להוציא ערב רב.
במדבר א, הוְאֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר יַעַמְדוּ אִתְּכֶם לִרְאוּבֵן אֱלִיצוּר בֶּן־שְׁדֵיאוּר
לראובן אליצור בן שדיאור הזכירו הכתוב תחלה ע״י שהוא בכור.
במדבר א, ולְשִׁמְעוֹן שְׁלֻמִיאֵל בֶּן־צוּרִישַׁדָּי
שלומיאל בן צורישדי כך שמו והוא זמרי בן סלוא והוא שאול בן הכנענית.
במדבר א, ילִבְנֵי יוֹסֵף לְאֶפְרַיִם אֱלִישָׁמָע בֶּן־עַמִּיהוּד לִמְנַשֶּׁה גַּמְלִיאֵל בֶּן־פְּדָהצוּר
לבני יוסף הזכירם אחר בני לאה בשביל כבוד רחל והתחיל מאפרים כעין יעקב אבינו והקדים אפרים ומנשה לבנימין ע״י שהם במקום יוסף שהיה בכור לאמו.
במדבר א, יבלְדָן אֲחִיעֶזֶר בֶּן־עַמִּישַׁדָּי
לדן הזכירו תחלה לבני השפחות לפי שהוא בכור השפחות ואחריו אשר ע״י שהוא ראש החונים על דגלו ואחריו גד שהוא בכור שפחת לאה.
במדבר א, טזאֵלֶּה קְרוּאֵי הָעֵדָה נְשִׂיאֵי מַטּוֹת אֲבוֹתָם רָאשֵׁי אַלְפֵי יִשְׂרָאֵל הֵם
אלה קריאי כתיב קרואי קרי.
ראשי אלפי כל אחד ראש על כל אלפי שבטו.
במדבר א, יחוְאֵת כָּל־הָעֵדָה הִקְהִילוּ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי וַיִּתְיַלְדוּ עַל־מִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה לְגֻלְגְּלֹתָם
ויתלדו ויתיחסו, ד״א בקשו מתי נולדו בשביל חשבון העשרים שנה.
במדבר א, יטכַּאֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת־מֹשֶׁה וַיִּפְקְדֵם בְּמִדְבַּר סִינָי
כאשר צוה ה׳ את משה לעיל קאי ואת כל העדה הקהילו כאשר צוה ה׳ את משה.
ויפקדם במדבר סיני לפי שהמנין שבפנחס היה בערבות מואב כתב לך כאן כי חשבון זה היה במדבר סיני.
במדבר א, כוַיִּהְיוּ בְנֵי־רְאוּבֵן בְּכֹר יִשְׂרָאֵל תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת לְגֻלְגְּלֹתָם כָּל־זָכָר מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כֹּל יֹצֵא צָבָא
ויהיו בני ראובן השבטים נמנו כאן זה אחר זה כסדר הדגלים ומתחיל מראובן הבכור ואחריו יהודה הראש ואחריו אפרים ודן.
ראובן בכר ישראל. לפי שבמסע דגלים היה יהודה ראשון נותן טעם עכשיו ע״י שהוא היה בכור מונהו ראשון.
במדבר א, כדלִבְנֵי גָד תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כֹּל יֹצֵא צָבָא
לבני גד הכתוב מונהו שלישי לראובן לפי שהוא בכור לשפחת אמו.
במדבר א, מטאַךְ אֶת־מַטֵּה לֵוִי לֹא תִפְקֹד וְאֶת־רֹאשָׁם לֹא תִשָּׂא בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
ואת ראשם לא תשא בתוך בני ישראל שהרי אין מנינם שוה שאלו נמנין מבן עשרים שנה ומעלה והלויים מבן חודש ומבן שלושים שנה כמו שמפרש בפרשה זו ובפרשת נשא. ד״א לפי שאין מהם יוצא צבא אלא השומרים וחונים סביב למשכן כדרך שיושב על הכלים.
במדבר א, נוְאַתָּה הַפְקֵד אֶת־הַלְוִיִּם עַל־מִשְׁכַּן הָעֵדֻת וְעַל כָּל־כֵּלָיו וְעַל כָּל־אֲשֶׁר־לוֹ הֵמָּה יִשְׂאוּ אֶת־הַמִּשְׁכָּן וְאֶת־כָּל־כֵּלָיו וְהֵם יְשָׁרְתֻהוּ וְסָבִיב לַמִּשְׁכָּן יַחֲנוּ
המה ישאו בנסוע המחנה.
והמה ישרתהו בהקמתו.
וסביב למשכן יחנו. מד׳ רוחותיו בחנותן להזהיר ולשמור שלא יקרב זר אליו.
במדבר א, נאוּבִנְסֹעַ הַמִּשְׁכָּן יוֹרִידוּ אֹתוֹ הַלְוִיִּם וּבַחֲנֹת הַמִּשְׁכָּן יָקִימוּ אֹתוֹ הַלְוִיִּם וְהַזָּר הַקָּרֵב יוּמָת
יורידו אתו הלוים יקימו אותו ע״י נטילת ונתינת הבריחים כל זה מהשירות.
והזר הקרב יומת אפילו הם בני לוי שאין להם ליקרב רק להורידו ולהקימו ולחנות לו סביב.
במדבר א, נגוְהַלְוִיִּם יַחֲנוּ סָבִיב לְמִשְׁכַּן הָעֵדֻת וְלֹא־יִהְיֶה קֶצֶף עַל־עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְשָׁמְרוּ הַלְוִיִּם אֶת־מִשְׁמֶרֶת מִשְׁכַּן הָעֵדוּת
והלוים יחנו סביב בין מחנותיהם של ישראל ובין המשכן ולא יניחום לגשת אליו.
והלוים יחנו סביב למעלה בסמוך דכתיב וסביב למשכן יחנו היינו בנסוע הארון ובשאת אותו וכאן בחנות המשכן.
ולא יהיה קצף ממה שאמר למעלה והזר הקרב יומת כמו שמצינו בעוזא.
על עדת בני ישראל על אחת מעדת בני ישראל דוגמא אם שלש אלה לא יעשה לה ויקבר בערי הגלעד ועל עיר בן אתונות.
במדבר א, נדוַיַּעֲשׂוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה יְהוָה אֶת־מֹשֶׁה כֵּן עָשׂוּ
ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה וגו׳ ואהרן היכן היה, רבי יהושע בן נחמיה בשם ר׳ חייא אומר לייחסם, אמרו עד שאתה בא ליחסנו יחס את פנחס בן אלעזר בנו למי היה נשוי אלעזר לא לבתו של פוטיאל, כדכתיב ואלעזר לקח לו מבנות פוטיאל וגו', כיון שראה הקב״ה שהיו מזלזלים אותו בא ויחסו ״פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן״ - כהן בן כהן קנאי בן קנאי. ד״א, לפי פשוטו ויעשו בני ישראל שלא נגעו במשכן לעולם.
מקורות הנוסח של הפירושים
נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.