דלג לתוכן הראשי
כוונות

בכור שור על שמות פרק יז

רבי יוסף בכור שור · 7 פסוקים בפרק עם פירוש · הפרק במקראות גדולות, עם כל המפרשים

שמות יז, הוַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה עֲבֹר לִפְנֵי הָעָם וְקַח אִתְּךָ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וּמַטְּךָ אֲשֶׁר הִכִּיתָ בּוֹ אֶת־הַיְאֹר קַח בְּיָדְךָ וְהָלָכְתָּ

אשר הכית בו את היאור. כי אז יראה הנס גדול שהמטה שגרם למצרים שלא יכלו לשתות מימי היאור הביא להם לשתות:

שמות יז, טוַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל־יְהוֹשֻׁעַ בְּחַר־לָנוּ אֲנָשִׁים וְצֵא הִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק מָחָר אָנֹכִי נִצָּב עַל־רֹאשׁ הַגִּבְעָה וּמַטֵּה הָאֱלֹהִים בְּיָדִי

ומטה האלהים בידי. במקום נס שקורין אנשיינ"א (enseigne, Fahne) שדרך לזקו במלחמה וכשמתגברין זוקפין אותה ויודעין שהם נוצחין וכשאין מתגברין משפילין אותה כדי שידעו אותם של אחריהם שאותם שבתוך המלחמה צריכין סיועא וכן כתב כאן והיה כאשר ירים משה והיה משה על הגבעה ואם היו צריכין בני המלחמה היה מראה לעם במחנה ויבאו לסייען:

שמות יז, יוַיַּעַשׂ יְהוֹשֻׁעַ כַּאֲשֶׁר אָמַר־לוֹ מֹשֶׁה לְהִלָּחֵם בַּעֲמָלֵק וּמֹשֶׁה אַהֲרֹן וְחוּר עָלוּ רֹאשׁ הַגִּבְעָה

ומשה אהרן וחור עלו. עמו כדי לסמוך ידיו כי היה יודע שאם היה מניח ידו יהיו נרתעין בני המלחמה ויתגברו בני עמלק כמו שכת' שאם ירים ידו מתגברין ישראל שיודעים שהם נוצחין ומתגברין. וכאשר יניח ידו. כלו' אם יניח ידו יתש כחם כי יאמרו אין אנו מתגברין וגבר עמלק ולפיכך היו סומכין ידיו ולא היה מניח את ידיו וגבר ישראל כדכת' [ויהי ידיו אמונה קיימי בחזקם וכן (ישעיה כ"ב) יתד במקום נאמן פי' מקום חזק וכן (תהילים ק׳:ה׳) דור ודור אמונתו קיומו הגה"ה] ויהי ידיו אמונה ולא גבר מעולם עליהם עמלק כי לא הוצרך להניח וכן פי' הפסוק לפי שהיה יודע משה כי כאשר יניח ידו וגבר עמלק וכאשר ירים וגבר ישראל לפיכך העלה אהרן וחור עמו שלא יניח:

שמות יז, יגוַיַּחֲלֹשׁ יְהוֹשֻׁעַ אֶת־עֲמָלֵק וְאֶת־עַמּוֹ לְפִי־חָרֶב

ויחלוש יהושע. הרגם לגמרי ולפי שאמר למעלה וגבר אמר כאן לשון הנופל עליו ויחלוש כלו' החלישו עד שלא היה יכול עוד להתגבר עליו עוד כי נצחם והחלישם כדכת' (איוב י״ד:י׳) וגבר ימות ויחלש אלמא חלשות שייך בלשון מיתה:

שמות יז, ידוַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל־מֹשֶׁה כְּתֹב זֹאת זִכָּרוֹן בַּסֵּפֶר וְשִׂים בְּאָזְנֵי יְהוֹשֻׁעַ כִּי־מָחֹה אֶמְחֶה אֶת־זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם

כתב זאת. שעשה עמלק:

כי מחה אמחה. ורוצה אני שיודיע סרחונו וידעו למה אמחנו ולא יזקקו עוד לישראל:

שמות יז, טווַיִּבֶן מֹשֶׁה מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יְהוָה נִסִּי

ה' נסי. נס שלי אות ואנשיי"א (enseigne, Fahne) ודגל שלי כמו (ישעיהו ה׳:כ״ו) ונשא נס לגוים:

שמות יז, טזוַיֹּאמֶר כִּי־יָד עַל־כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַיהוָה בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר

כי יד על כס יה. שם הק' ידו על כסאו ונשבע כך תרגם אונקלוס וי"ל יד לשון גדולה ומלכות כמו (ישעיה כ"ו) ונתתי בביתי ובחומותי יד ושם והכי קאמר שתהיה יד ומלכות על כס יה על כסאו של הק' שאעמיד מלך על ישראל שישב על כסא ה' כדכת' (דה,א כ"ט) וישב שלמה על כסא ה' למלך דהיינו מלכות ישראל שיושב על כסא ה' כדכתיב (ירמיה ג') יקראו לירושלים כסא ה' אז תהיה מלחמה בעמלק כמו שמצינו כשהומלך שאול צוהו להלחם בעמלק וכן בכל דור ודור ילחם בו עד שימחה לגמרי וי"ל לפי שלא נמחה אלא לאורך ימים צריך דור לספר לדור של אחריו שצוה הק' למחותו:

אויבי אל קבר יובל בלי כלח, שקץ תשקצנו כמו שרץ הלח, וחפץ ה' בידי יצלח, בסיימי ויהי בשלח.

מקורות הנוסח של הפירושים

  • בכור שור: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bekhor Shor – בכור שור, לייפציג, תרט"ז (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)

נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.