שמות יז, ה

עבר לפני העם. וראה אם יסקלוך, למה הוצאת לעז על בני:

וקח אתך מזקני ישראל. לעדות שיראו שעל ידך המים יוצאים מן הצור, ולא יאמרו מעינות היו שם מימי קדם:

ומטך אשר הכית בו את היאר. מה תלמוד לומר אשר הכית בו את היאור, אלא שהיו ישראל אומרים על המטה שאינו מוכן אלא לפרענות, בו לקה פרעה ומצרים כמה מכות במצרים ועל הים, לכן נאמר אשר הכית בו את היאר, יראו עתה שאף לטובה הוא מוכן:

וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה עִבַּר קֳדָם עַמָא וּדְבַר עִמָךְ מִסָבֵי יִשְׂרָאֵל וְחֻטְרָךְ דִי מָחֵיתָא בֵהּ יָת נַהֲרָא סַב בִּידָךְ וְתֵיזִל:

וַאֲמַר יְיָ לְמשֶׁה עִיבַּר קֳדָם עַמָּא וּדְבַר עִמָּךְ מִסָּבֵי יִשְרָאֵל וְחוּטְרָךְ דְּמָחִית בֵּיהּ יַת נַהֲרָא דְּבַר בִּידָךְ וְאִיזֵיל לָךְ מִן קֳדָם תּוּרְעֲמַתְהוֹן

עבור לפני העם כלשון העביר אותו לערים (בראשית מז כא) והעברתי את אויביך בארץ לא ידעת (ירמיהו טו יד) שתעבור מהם אל אחר או כמו ויעבור את הכושי (יח כג) והוא עבר לפניהם (בראשית לג ג) שקדם ללכת קודם להם וענין הכתוב הזה כי העם היו ברפידים והצור אשר יצאו ממנו המים היה בחורב והוא הר סיני על דעת הראשונים (ראה במסכת שבת פט) או עיר לפני ההר קרוב לו על דעתי כאשר אפרש עוד (להלן יט א דברים א ו) והנה הוצרך משה לקדם לפני העם לעבור מרפידים אל חורב כמהלך פרסה או פרסאות רחוק מן המחנה לפניהם ועל כן אמר לו עבור לפני העם וקח אתך מזקני ישראל והלכת כלומר שתלך עד שתראה אותי עומד לפניך על הצור בחורב והנה הכה בצור ויצאו ממנו מים ולא ספר הכתוב ותשת העדה ובעירם כאשר בשניה (במדבר כ יא) אבל בידוע שעשו כן וברור הוא שלא הלכו העם אל חורב לשתות כי לא באו לפני הר סיני עד אחרי כן בחדש השלישי אבל שלחו שם נעריהם ובהמתם לשאוב מים ולהביא להם כמנהג המחנות וקרוב אלי שיצאו מים מן הצור בחורב מים קרים נוזלים הלכו אל רפידים ושם שתו אותם והוא שאמר הכתוב (תהלים עח טז) ויוציא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים וכתוב (שם קה מא) פתח צור ויזובו מים הלכו בציות נהר ומה שאמר (שם עח כ) הן הכה צור ויזובו מים ונחלים ישטופו גם הוא על הצור הזה בחורב על דרך הפשט והסלע השני אשר היה בקדש נבקע בו כמו באר נובע מים ועל כן אמר (במדבר כא טז) הוא הבאר אשר אמר ה' למשה ואמרו בשירה (שם שם יח) באר חפרוה שרים כי היה כמו באר חפורה ולכן אמר שם (כ יא) ותשת העדה ובעירם ששתו מיד שם באותו ה אבל כאן היו נהרות שוטפים ממנו ושותין בבתיהם לרצונם ואע"פ שהיה הכל בארה של מרים כקבלת רבותינו (במדב"ר יט כה) יתכן שהיה בפעם הראשון וכל הארבעים שנה מושך מים כנהרות שוטפות ובפעם השנית מפני העונש אשר היה שם נעשה כמו באר חפורה מלאה מים חיים וטעם ומטך אשר הכית בו בצווי לאהרן והזכיר בו מכת היאור ולא אמר "והמטה אשר נהפך לנחש" או "והמטה אשר עשית בו את האותות" להזכיר בו פלא כי אז הפך המים לדם והסיר אותם מטבעם ועתה יביא מים בצור החלמיש והנה יעשה בו דבר והפכו

ויאמר. יש אומרים בעבור שאמר עוד מעט וסקלוני. אמר לו השם עבור לפני העם המריבים עמך להודיע כי מים תתן להם עתה:

וקח אתך מזקני ישראל. ומטך אשר הכית בו. בצווי:

עבור לפני העם. ותכל תלונותם, בראותם שאתה משתדל להמציא צרכם:

ומטך אשר הכית בו את היאור. ובהכאתו נלאו מצרים לשתות, עתה יעשה ההפך:

והלכת. מן המחנה אל הצור:

ומטך אשר הכית בו את היאור. ונהפך לרעה קח בידך והכית בו בצור ויתהפך לטובה שיתהפך הצור לאגם מים.

ובמדרש אשר הכית בו את היאור ג' דברים הם כל אחד מהם דחה את הפורענות והביא הפורענות, אלו הם הקטרת והארון והמטה, והקטרת דחה את הפורענות שנאמר (במדבר י״ז:י״ב) ויתן את הקטרת ויכפר על העם, והביא הפורענות (ויקרא י׳:א׳) על נדב ואביהוא, הארון הוא שהרג את עוזא ואנשי בית שמש שנאמר (שמואל א ו׳:י״ט) ויך באנשי בית שמש כי ראו בארון ה' והוא שברך את עובד אדום הגתי שנאמר (שמואל ב ו׳:י״א) ויברך ה' את עובד אדום ואת כל ביתו, המטה של סנפירינון היה הוא שהרג בכורי מצרים והביא המכות על מצרים והוא שהוציא מים מן הצור, ע"כ במדרש.

ודע והתבונן שלא נשתמש שום נביא במטה אלא משה בלבד ומפני שהמטה היה תחלת האותות נמסר למשה שהיה תחלת הנביאים, ואף יהושע תלמידו שקבל ממנו לא נשתמש במטה אלא בכידון הוא שכתוב (יהושע ח׳:י״ח) ויאמר ה' אל יהושע נטה בכידון אשר בידך על העי, וטעם הדבר כי המטה אשר ביד המושל מורה על האדנות ועל היכולת ועל הכח כענין שכתוב (יחזקאל י״ט:י״ד) מטה עז שבט למשול, אבל הכידון הוא מנהג כל יוצא למלחמה שנושאו בידו ואין זה סימן אדנות וממשלה כמטה.

והנה ההפרש שבין המטה והכידון כהפרש שיש בין נבואת משה לנבואת יהושע, והמטה מספרו ידוע וכידון הוא המלאך והבן זה, כי נבואת משה היתה מאמתת כח העליון בלתי אמצעות מלאך ונבואת יהושע ה׳:י״א׳:י״איתה על ידי המלאך שחזר למקומו אחר מות משה עבד ה', והחילוק שבין נבואת משה רבינו ליהושע כחילוק שבין השמים לארץ כי זה פועל וזה מקבל ולכך כל ימי משה אכלו לחם מן השמים שנאמר הנני ממטיר לכם לחם מן השמים כיון שמת משה רבינו ובאו לרשותו של יהושע אכלו לחם מן הארץ שנאמר (יהושע ה) ויאכלו מעבור הארץ, ומזה הענין היה שהטיל משה על יהושע מלחמת עמלק בארץ ולקח לעצמו מלחמת השמים להפיל כחו של עמלק ולעקרו מן העולם, ועל ההפרש שיש בין נבואת משה ונבואת יהושע דרשו רז"ל פני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה, ובאור זה כי מעלת נבואת משה מן הפועל ומעלת נבואת יהושע מן המקבל כי כן המאורות האלה חמה ולבנה זה פועל וזה מקבל.

וקח אתך מזקני ישראל לעדות שלא יאמרו שמא מעיינות היו שם. אשר הכית בו אע״ג דאהרן הכהו מ״מ משה היה מריה דעובדא.

אשר הכית בו את היאר להראות בו נסים שכבר מנע הוא מים ביאור ועכשיו הוא ממציא מים בחורב.

אשר הכית בו את היאור. כי אז יראה הנס גדול שהמטה שגרם למצרים שלא יכלו לשתות מימי היאור הביא להם לשתות:

עבר לפני העם וגו׳. אולי שידע ה׳ כי גדל הצמאון בעם ויהיו מסתכנים אפלו בזמן מועט, לזה אמר כי מדי עברו יעבר לפני העם, פרוש בדרך שידעו שאתה הולך למצא להם מים כדי שישקט אש הצמאון מהם ביני וביני, ולא תעבר דרך שלא יהיה לפניהם, וגם קח עמך הזקנים כדי שתהיה ההרגשה.

אשר הכית בו וגו׳. וזה יהיה לנס עצום, כי זה אשר הבאיש המים הנמצאים ועשאם דם, יפעול בכח עליון פעלה נגדית שימציא מים לשתות העם. ויש בזה הכחשות מפלאות מנגדות למתחכמים להכחיש כי הם פלאות אלהי ישראל, במטה זה תבקע קרקפתו החושבת זרות.

עבור לפני העם. לא כמו שאתה חושב עוד מעט וסקלוני לא כן הוא ועבידי אינשי דגזמי ולא עבדי. ועבור לפני העם ותראה שלא יגע בך אדם לרעה ח״ו. ויש לפרש דא״ל וקח אתך מזקני ישראל. אם אתה ירא לעבור לפני העם הם יהיו לשמירה עליך שלא יקלו בכבודך וכך מורה הנגינה:

ומטך אשר הכית וגו׳. בסנהדרין דף צ״ט יליף מכאן דהמעשה את חבירו לדבר מצוה כאלו עשה בעצמו. מדכתיב אשר הכית והלא אהרן הכה. וכבר ביארנו לעיל ז׳ י״ז שהיה באמת מטה אהרן ולא מטה משה וגם ביארנו מנ״ל להגמ׳ זה. וא״כ יש לתת טעם שבחר הקב״ה במטה אהרן. והוא ע״פ דתנן במס׳ אבות והובא בפסחים פ״ה דבאר הלז הוא מדברים שנבראו בע״ש בה״ש אלא שלא נתגלה עד היום. ואם כן אינו נס ממש בשינוי טבע הבריאה שהרי מי שברא כל הטבע ברא זה הסלע והרי נשאר הסלע קיים ומוציא מים כדאיתא בשבת פ״ב וע״ע מש״כ בס׳ במדבר בפ׳ מי מריבה מש״ה לא בא ע״ז מטה משה שנוצר לשדוד הטבע ממש. אבל במטה אהרן לא נעשה נס היאור ג״כ בשלמות כמש״כ במכת דם זהו דעת חז״ל בגמ׳. אבל ברבה שהביא רש״י חולק ע״ז וס״ל דמטה משה היה וכבר ביארנו שם במכת דם שגם משה הכה במטהו וע״י נהפך לדם ממש ע״ש:

ויאמר ה'. הנה הם אין ראוים לנס, וצריך לזה חמשה דברים: א] עבור לפני העם שאתה תעבור לפניהם ותראה שהם יכנעו לפניך לא כמ"ש וסקלוני, וכן שעל ידך ישובו בתשובה, וגם זכותך יסייע, וכ"ז נכלל במ"ש שיעבור לפניהם, ב] וקח אתך מזקני ישראל שהם ראוים לנס כי לא התלוננו ויהיה הנס בזכותם, ג] ומטך אשר הכית בו את היאר קח בידך שאם היה להם זכות היה די בדבורו של משה לשום ארץ ציה למוצאי מים, אבל ע"י העדר הזכות צריך שתקח בידך את הכלי שכבר פעלת על ידו נסים במים להכות היאר, וכן יעשה ההפך להוציא מים, כי הנס יעשה דבר והפוכו: