דלג לתוכן הראשי
כוונות

בכור שור על בראשית פרק יד

רבי יוסף בכור שור · 8 פסוקים בפרק עם פירוש · הפרק במקראות גדולות, עם כל המפרשים

בראשית יד, בעָשׂוּ מִלְחָמָה אֶת־בֶּרַע מֶלֶךְ סְדֹם וְאֶת־בִּרְשַׁע מֶלֶךְ עֲמֹרָה שִׁנְאָב מֶלֶךְ אַדְמָה וְשֶׁמְאֵבֶר מֶלֶךְ צְבוֹיִים וּמֶלֶךְ בֶּלַע הִיא־צֹעַר

ברע. ברשע על שהיו רעים וחטאים נקראו מלכיהם על שם רשעם וגם דייניהן כמו כן כמו שמפורש בחלק שקראי ושקרוראי זייפי ומצלי דין:

בראשית יד, הוּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה בָּא כְדָרְלָעֹמֶר וְהַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ וַיַּכּוּ אֶת־רְפָאִים בְּעַשְׁתְּרֹת קַרְנַיִם וְאֶת־הַזּוּזִים בְּהָם וְאֵת הָאֵימִים בְּשָׁוֵה קִרְיָתָיִם

ויכו את רפאים וגו'. כל אילו הארצות היו לאותן המלכים שמרדו ולכך השחיתום:

בראשית יד, יגוַיָּבֹא הַפָּלִיט וַיַּגֵּד לְאַבְרָם הָעִבְרִי וְהוּא שֹׁכֵן בְּאֵלֹנֵי מַמְרֵא הָאֱמֹרִי אֲחִי אֶשְׁכֹּל וַאֲחִי עָנֵר וְהֵם בַּעֲלֵי בְרִית־אַבְרָם

ויבא הפליט. שפלט מן החרב:

ויגד לאברם העברי. אע"פ שהוא מעבר הנהר והוא בו גר הוא יושב באילוני ממרא [הג"ה]:

וממרא ואשכול וענר הם בעלי ברית אברם ומסייעין ולפיכך מונה אותן בכאן שם סייעו אותו על המלחמ כמו שכת' האנשים אשר הלכו אתי ענר אשכול וממרא וגו':

בראשית יד, טווַיֵּחָלֵק עֲלֵיהֶם לַיְלָה הוּא וַעֲבָדָיו וַיַּכֵּם וַיִּרְדְּפֵם עַד־חוֹבָה אֲשֶׁר מִשְּׂמֹאל לְדַמָּשֶׂק

ויחלק עליהם לילה. חילק צבאו לשני חלקים בלילה ושם אותם שני ראשים ובא עליהם משני צדדים ותהי להם המלחמה פנים ואחור וינוסו:

בראשית יד, יחוּמַלְכִּי־צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן וְהוּא כֹהֵן לְאֵל עֶלְיוֹן

הוציא לחם ויין. לקראת אברם להאכיל אנשיו העייפים מן המלחמה כמו שעשו שובי בן נחש ומכיר בן עמיאל וברזילי לדוד במלחמת אבשלום:

בראשית יד, כוּבָרוּךְ אֵל עֶלְיוֹן אֲשֶׁר־מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ וַיִּתֶּן־לוֹ מַעֲשֵׂר מִכֹּל

ויתן לו מעשר מכל. השבי והמלקוח לפי שהיה כהן לאל עליון:

בראשית יד, כאוַיֹּאמֶר מֶלֶךְ־סְדֹם אֶל־אַבְרָם תֶּן־לִי הַנֶּפֶשׁ וְהָרְכֻשׁ קַח־לָךְ

ויאמ' מלך סדום. כשראה שנתן המעשר חשב הכל הוא מחזיק לעצמו ולפיכך עישר הריוח שעשה ולכך אמר תן לי הנפש:

בראשית יד, כגאִם־מִחוּט וְעַד שְׂרוֹךְ־נַעַל וְאִם־אֶקַּח מִכָּל־אֲשֶׁר־לָךְ וְלֹא תֹאמַר אֲנִי הֶעֱשַׁרְתִּי אֶת־אַבְרָם

אם מחוט ועד שרוך נעל. שמע' כי החוט הוא אזור החרב שהוא החגור כמו (ישעי' ה' כ"ז) כי אל נפתח אזור חלציו ולא נתך שרוך נעליו כלו' מהחרב ועד השפרו"ן (esperon, Sporn) וכן בחגורתו אשר במתניו ובנעלו אשר ברגליו דיואב:

מקורות הנוסח של הפירושים

  • בכור שור: מקור הנוסח: ספריא (Sefaria), Bekhor Shor – בכור שור, לייפציג, תרט"ז (מקור) · רישיון: נחלת הכלל (Public Domain)

נוסח המקרא: כתב יד לנינגרד (Westminster Leningrad Codex, נחלת הכלל). חלוקת המילים לשורשים: Open Scriptures Hebrew Bible (CC BY 4.0). הטעמים הושמטו לנוחות הקריאה.