"זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו" – אין להפריד בין עונג שבת לשמירתה – פרשת יתרו

זכור את יום השבת לקדשו (כ, ח)

כתב רש"י זכור ושמור בדיבור אחד נאמרו.

הכוונה היא שאין להפריד ביניהם. כידוע, זכור אלו מצוות עשה של השבת. לקדשו על היין, להתענג בו בלבוש, מאכל ומשקה. ואילו שמור, אלו מצוות לא תעשה, לא לעבוד בשבת ולא לעשות שום מלאכה מל"ט מלאכות ותולדותיהן. לכן רש"י פירוש, זכור ושמור, בדיבור אחד נאמרו, ואי אתה רשאי להפריד ביניהם. כי יש אנשים, שמצוות זכור, קידוש, בשר, דגים, וחמין, מוכנים לעשות זאת בשמחה ובטוב לבב, אך שמור, לא לחלל את השבת ולא לעשות שום מלאכה זה קשה להם. ויש גם להיפך, שומרים מכל משמר לא לעשות חילול שבת אך אינם מתענגים בו, לכן, נאמר זכור ושמור, אין זה בלי זה.

עוד פירוש

כאמור, זכור – זה עונג שבת, קידוש, ומאכלים ערבים. שמור – לא לעשות כל מלאכה.

העני: מעדיף מצוות שמור, לא לעשות שום מלאכה כי ממילא אין לו עבודה אפילו בימות החול, אך מצוות זכור, קשה לו לקיימה כי אין ידו משגת לקנות בשר, יין, חלות ומיני מגדנות לשבת. (צפיחית בדב"ש)