"זכור ושמור" – הקדירות שהועמדו על האש בלי דגים ובשר: ר' הירש משרת מרימנוב וברכת כהנים

זכור ושמור

הצדיק הרב הירש מרימנוב זצ"ל היה נקרא בשם ר' הירש משרת, כי מקודם היה משרת בבית רבו וקודמו, הצדיק ר' מנדיל מרימנוב. נזדמן פעם שהצדיק ר' הירש התראה עם אחד מהגדולים שבדורו, ושאל אותו גדול את ר' הירש לפירוש דברי רש"י בברכת כהנים: "כה תברכו את בני ישראל אמור להם" – אמר, כמו: "זכור ושמור". השיב הצדיק וסיפר:

כששמשתי את רבי הצדיק ר' מנדיל מרימנוב אירע פעם אחת, שהגיע יום חמישי ובבית לא היתה אף פרוטה לצרכי שבת. הרבנית בקשה ממני, שאלך לצדיק ואשאל מה לעשות. אך כשנכנסתי לחדרו וראיתי את גודל התעסקותו ודבקותו בעבודת השם לא מלאני לבי להטרידו, וחזרתי לאחורי.

הגיע יום חמישי בערב, והרבנית התחילה להציק לי שאלך להזכיר לצדיק שאין לנו שום דבר לשבת. הלכתי – ושוב ראיתי שהצדיק עסוק בתורה בהתלהבות ובדבקות, ושוב לא יכולתי להפסיקו ולהטרידו. כשהגיע יום השישי בבוקר, ובבית עדיין אין בשר ודגים ולא כלום, נכנסתי שוב לחדרו, ואז הצדיק פנה אלי ואמר לי:

לך וקח את הקדירה שמבשלים בה דגים, תשים לתוכה מים, ותשים את הקדירה על האש. וכך תעשה גם בקדירה של הבשר ושל שאר תבשילי השבת.

תמהתי ואמרתי: רבי! מה נבשל באותן הקדירות, הלא אין דגים ואין בשר? השיב לי הרבי: כתוב בתורה "והיה ביום השישי והכינו את אשר יביאו". אנחנו מחוייבים לעשות הכנה, והשבת כבר תביא בעצמה מה שצריך.

וכך הוה. לקחנו את הקדירות, שמנו בהן מים, ושמנו אותם על האש. כעבור זמן מה בא פתאום כפרי, ושאל אם יוכל לשבות אצלנו, כי הוצרך להיות בעיר בשבת, ורצונו לשבות בבית הרבי. והכפרי הביא עמו את כל צרכי השבת ביד רחבה: דגים חיים ובשר וכו', וברצון רב קבלנו את האורח לשבת, והיה לנו עונג שבת כראוי.

וכן הוא העניין – סיים הצדיק ר' הירש – גם בברכת כהנים: כלום הכהנים בכח עצמם ממשיכים את הברכות? הלוא כתוב "ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם"!

אלא שהקב"ה צוה שהכהנים יעשו את כל ההכנות שיש בידם לעשות: יטלו ידיהם, יחלצו נעליהם, יפרשו כפיהם, ויאמרו "יברכך" וכו', ושוב בא אח"כ הקב"ה בעצמו ואומר שעתה "ואני אברכם". וזהו שכתב רש"י: "אמור להם, כמו זכור ושמור". ברכת כהנים היא דוגמת הכנת שבת. (אמרי חן)