הלכה · פרשת ראש השנה
הלכות ראש השנה – יום טוב הסמוך לשבת, רחצה ביום טוב, צום גדליה הנדחה ובקשת מחילה
מפסקי מרן רבי עובדיה יוסף זצוק"למתוך עלון "תורה וחסד – בית זכריה"
כל דברי מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל
הלכות מתוך שולחן ערוך ומפסקי מרן רבי עובדיה יוסף לראש השנה החל בחמישי ושישי: בישול מיום טוב לשבת, רחצה וטבילה ביום טוב, בעלי ברית בצום גדליה הנדחה, וחובת הפיוס על עבירות שבין אדם לחברו. הסעיפים ממוספרים כפי שנדפסו בעלון (ד–ז).
ד. בישול ביום טוב ראשון לצורך שבת
כשחל יום טוב ביום חמישי וביום שישי, אף על פי שהניח עירוב תבשילין כדת, אסור לאפות ולבשל ביום חמישי שהוא יום טוב הראשון לצורך השבת, אלא רק מיום שישי לשבת.
ואפילו במקום שיש אונס שלא יוכל לעשות צורכי שבת ביום שישי, אסור לעשותם ביום חמישי, ומכל מקום אם עבר ובישל ביום טוב ראשון, מותר לאוכלו בשבת. (ילקו"י סי' תקכז).
ה. רחצה וטבילה ביום טוב
השנה חל יום טוב של ראש השנה ביום שישי, מותר לרחוץ בביתו אפילו את כל גופו לכבוד שבת שהוחמו בדוד שמש או בוילר חשמלי המחובר לשעון שבת באמבטיה פרטית ביום טוב. (ילקו"י שעא) כמו כן מותר לטבול במקווה חם ביום טוב, אך אין להתקלח במקווה במים חמים אפילו אם הוחמו על ידי דוד שמש (ילקו"י עמ' שעה).
ו. בעלי ברית בצום גדליה הנדחה
כאשר צום גדליה נדחה בעלי הברית פטורים מלהשלים את התענית ורשאים לאכול לאחר מנחה גדולה. הואיל ובעלי ברית מתענים בתענית דחויה עד המנחה וכיוון שאינם משלימים את התענית אינם רשאים לעלות לספר תורה אף בשחרית (יבי"א ט פא אות כד).
ז. עבירות שבין אדם לחברו
עבירות שבין אדם לחברו אין יום הכיפורים מכפר עד שיפייסנו; אפילו לא הקניטו אלא בדברים, צריך לפייסו (שו"ע תרו א). כתבו המקובלים: מי שאינו מעביר שנאה ביום כיפור אין תפילתו נשמעת (תרו א). מי שלא חטא כנגד חברו אך חברו החליט להיפגע כגון שלא הזמינו לשבת או לא חייך אליו, אין חובה לבקש מחילה (כמבואר במשנה (ב"מ עה): אין עליו אלא תרעומת ומשמע שבשביל שיכעס על חברו על חבירו חייב היתר).
מקורות
- ילקו"י סי' תקכז
- ילקו"י שעא
- ילקו"י עמ' שעה
- יבי"א ט פא אות כד
- שו"ע תרו א
- ב"מ עה