"ושבת עד ה' א-לוקיך" – מדוע התשובה מועילה דווקא לישראל? פרשת נצבים

ושבת עד ה' א-לוקיך (ל ב)

איתא במדרש תנחומא (נצבים): בזמן שישראל עושים תשובה, הקב"ה מצוי להם לקבל תשובתם, שנאמר: "ובקשתם משם את ה' אל-וקיך ומצאת"... יכול לכל? תלמוד לומר: [ישא ה' פניו] אליך - ולא לאומות העולם. וכן כתב הרמ"ע מפאנו (עשרה מאמרות חיקור הדין ח"ב פי"א) שאין התשובה מועילה אלא לישראל, ולא לאומות העולם.

ונראה הטעם לזה על פי מה שכתב המסילת ישרים (פ"ד): מצד שורת הדין ממש, היה ראוי שלא יהיה תיקון לחטא כלל על ידי התשובה, כי באמת איך יוכל האדם לתקן את אשר עיוות, והחטא כבר נעשה, הרי שרצח את חבירו איך יוכל לתקן דבר זה על ידי תשובה, היוכל להסיר המעשה שכבר עשה במציאות. אולם מידת הרחמים היא הנותנת שתועיל תשובה לחוטאים, והוא חסד גמור שתיחשב עקירת הרצון כעקירת המעשה...

למדנו מכאן שהתשובה היא חסד מאיתו יתברך, ולפי זה ניחא שדוקא לישראל שהם בנים למקום, חפץ חסד הוא כרחם אב על בנים, מה שאין כן אומות העולם שהם בבחינת עבדים, לא מהני להם תשובה.

ובלאו הכי כתב בספר 'כבוד חכמים' שהטעם שהקב"ה מקבל תשובת ישראל ולא תשובת אומות העולם, לפי שישראל יש להם דין בנים, ואב שמחל על כבודו, כבודו מחול, אבל לגבי אומות העולם שהם עבדים, מלך שמחל על כבודו – אין כבודו מחול. (מאור ישראל, דרושים עמ' כ"ד)