הלכות ברכות: פת פחות מכזית, פת הבאה בכיסנין ויציאה באמצע הסעודה

כ. פת הבאה בכיסנין בסעודה

האוכל פת שברכתה 'המוציא' בשיעור כזית לפחות או שאוכל פת הבאה בכיסנין בשיעור קביעות סעודה, הרי זה פוטר בברכתו כל הדברים שדרכם להיאכל בסעודה. אומנם האוכל פחות מכזית פת, עליו לברך על כל מין ומין שמביאים לפניו כברכתו ואינו נפטר בברכת הפת כיוון שאין עליה שם סעודה (חזו"ע עמ' פא. יבי"א י' סי' יז).

כא. כשאינו חפץ לאכול פת

כתב המגן אברהם (קעז א). שפת פוטרת את הדברים הבאים מחמת סעודה מחמת שקובע סעודתו על הפת, אבל כשאינו חפץ לאכול פת אין הפת פוטרת את שאר המאכלים. ובאבן העוזר (סי' קעד) דחה את דבריו, ומידי ספק לא יצאנו, ולכן אין לנהוג כך לכתחילה (אך וטוב וחסד).

כב. יציאה החוצה כשאכל פחות מכזית

האוכל פת ויצא החוצה ושוב רוצה לחזור ולאכול, ממשיך כדרכו ואינו צריך לברך שוב. ואין הבדל בדין זה אם אכל פת פחות מכזית או יותר בכל אופן אינו חוזר ומברך (הליכות עולם ב מ).

כג. יציאה באמצע אכילת שבעת המינים

מי שיצא באמצע אכילת שבעת המינים וחזר, אינו חוזר ומברך כיוון שדין זה ספק (ילקו"י סי' קעח).