"ויותר שהיה קהלת חכם" – איך חכם גדול מלמד את העם? מרן הרב עובדיה יוסף לפרשת דברים

הואיל משה באר את התורה (א ה)

כתב מרן מאור ישראל רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל זיע"א: נאמר בקהלת (יב ט): "ויותר שהיה קהלת חכם עוד לימד דעת את העם", ופירש המהר"ם חאגיז על פי שאמרו (עירובין יג:) גלוי וידוע לפני הקב"ה שבדורו של רבי מאיר בעל הנס אין כמוהו בחכמה, ולמה לא קבעו הלכה כמותו? מפני שלא ירדו חכמים לסוף דעתו, שהוא אומר על טמא – טהור, ומראה לו פנים, ועל טהור – טמא ומראה לו פנים.

ולפי זה יוצא שחכם גדול חריף ומפולפל מאוד, קשה שילמדו ממנו התלמידים, כי לרוב חריפותו לא יוכלו להבין עומק דבריו, ולעמוד על סוף דעתו. ואם כן גם שלמה המלך שנאמר בו: "ויחכם מכל האדם", באופן טבעי לא היה יכול ללמד את העם, מתוך רוחב ליבו וגודל חכמותו.

לזה אמר: "ויותר שהיה קהלת חכם" – שבדרך הטבע זוהי סיבה שלא יוכלו ללמוד ממנו, מכל מקום נתחכם בדברו אל העם להוריד רמת פילפולו, עד שגם המון העם היו יכולים לעמוד על סוף דעתו, וזכה ללמד דעת את העם, על ידי שאיזן וחיקר ותיקן משלים הרבה, ועל ידי כך נפקחו עיני העם לשמוע בלימודים ותורה יבקשו מפיהו. (חזון עובדיה – ארבע תעניות עמ' תסט)