מהו תשעה באב? מקור הצום, חמשת המאורעות וחומרתו – מושגי יהדות

תשעה באב

הוא יום צום לזכר חורבן בית המקדש הראשון והשני. במשנה במסכת תענית, שנערכה בתקופה שלאחר מרד בר כוכבא וחורבן בית המקדש השני, מוזכר לראשונה תאריך מדויק לצום המתקיים בחודש אב. התלמוד בבלי (תענית, דף כ"ט.) מביא ברייתא המסבירה כיצד הוחלט על תשעה באב כיום חורבן בית המקדש הראשון, לאור המקורות הסותרים המציינים את התאריך ז' באב בספר מלכים לעומת י' באב בספר ירמיהו: "בשבעה נכנסו נכרים להיכל. ואכלו וקלקלו בו שביעי, שמיני. ותשיעי, סמוך לחשכה, הציתו בו את האור. והיה דולק והולך כל היום כולו." לדעת רבי יוחנן ראוי היה לקבוע את התענית בעשרה באב, "מפני שרובו של היכל בו נשרף". חכמים שחלקו עליו העדיפו לקבוע תענית ביום הצתת האש שהחריבה את בית המקדש, ולא ביום שבו נחרב בפועל. עם זאת, מנהגי אבלות מצומצמים נקבעו ליום י' באב. לאחר בירור ימי חורבן הבית הראשון, שאלו מניין ידוע שגם חורבן הבית השני אירע בימים אלה, וענו: "מגלגלין זכות ליום זכאי וחובה ליום חייב".

חמשה דברים אירעו בתשעה באב

חוץ מהחורבן, אירעו ביום זה מאורעות קשים נוספים, וכך שנינו במשנה (תענית ד, ו): "חמשה דברים אירעו את אבותינו בתשעה באב: נגזר על אבותינו שלא יכנסו לארץ; וחרב הבית בראשונה ובשניה; ונלכדה ביתר; ונחרשה העיר".

חומרת הצום

בניגוד לשאר צומות החורבן, צום תשעה באב מתחיל כבר מהלילה ונאסר בחמישה עינויים כיום הכיפורים, הראשונים נחלקו בסיבת הדבר: תוספות (מגילה ה:) הסבירו כי בתחילה כל הצומות היו שווים בחומרתן, אבל בדורות שלאחר חורבן הבית השני החמירו בדיני תשעה באב יותר משאר צומות. מנגד, הרמב"ן (מובא באורח חיים תקנ) הסביר כי בתחילה היו כל הצומות שווים לחומרתו של תשעה באב, ובימי בית שני הקילו בכל הצומות מלבד בט' באב.

מאחר שצום זה הוא מדרבנן ולא מהתורה, אין בו חובת תוספת לעיקר היום, בניגוד לשבת ויום כיפור הקבועים מהתורה, ולהם תוספת שבת ותוספת יום כיפור עוד טרם שקיעת החמה.

צרות נוספות לאורך הדורות

יחד עם המאורעות המצוינים במשנה, במהלך הדורות חלו צרות קשות נוספות לעם ישראל בתשעה באב. כך לדוגמא גירוש יהודי ספרד בו אולצו היהודים למכור את רכושם ולעזוב עד לתשעה באב או גירוש יהודי אנגליה בו המלך אדוארד שלח צווים כי יהודי שלא יעזוב את המדינה עד לתשעה באב יוצא להורג. בדור האחרון הצטרף גם מאורע נוסף כאשר גם פינוי גוש קטיף מביתם בתכנית ההתנתקות תוכנן לחול בתשעה באב ולבסוף איחרו במקצת את המועד לצאת תשעה באב בעקבות פניית הרבנות הראשית.