מושגי יהדות: מהן ארבע הפרשיות?

ארבע פרשיות

ארבע פרשיות הן פרשות מיוחדות שתקנו חז"ל לקרוא בנוסף לפרשת השבוע בארבע שבתות לאורך חודש אדר הסמוך לניסן (דהיינו בשנה רגילה חודש אדר ובשנה מעוברת אדר ב'), השבתות עצמן נקראות בשמות מיוחדים: "פרשת שקלים", "פרשת זכור", "פרשת פרה" ו"פרשת החודש".

המקור לקריאת ארבע הפרשיות מופיע כבר במשנה, (במסכת מגילה פרק ג משנה ד). בתלמוד (מגילה דף ל) נחלקו האמוראים אם ארבע הפרשיות נקראות כתחליף לקריאת התורה הקבועה, או שהקריאה הקבועה נקראת כרגיל וארבע הפרשיות מתוספות כקריאה נוספת (בספר תורה שני). מנהג ארץ ישראל הקדום היה לקרוא את ארבע הפרשיות כתחליף לקריאה הרגילה (מהמחזור התלת-שנתי), בעוד מנהג בבל היה להוסיף את קריאת ארבע פרשיות לקריאת פרשת השבוע, ולכן הוציאו בשבתות אלה שני ספרי תורה. לפי מנהג ארץ ישראל, הקריאות בתורה בארבע השבתות הללו קצרות מכדי להעלות בהן שבעה עולים לתורה כנדרש, על כן בדקו ועל פי ממצאי גניזת קהיר נהגו בארץ ישראל להאריך את ארבע הפרשיות מעבר לנהוג כיום כדי לאפשר חלוקה של הקריאה לשבע עליות. להלכה פסק השו"ע (בסימן תרפ"ה) כמנהג בבל, וכך נהוג היום בכל הקהילות.

פרשת שקלים עוסקת בחיוב המוטל על כל אחד מעם ישראל להביא את מחצית השקל עבור קרבנות הציבור שהקריבו בבית המקדש. זמנה: שבת ראש חודש אדר או השבת שלפני ראש חודש אדר.

פרשת זכור עוסקת במצווה לזכור את מלחמת עמלק שארעה זמן קצר לאחר יציאת מצרים. בהמשך לחיוב זה מצווה עם ישראל למחות ולהשמיד את זכר עמלק. זמנה: השבת שלפני פורים.

פרשת פרה עוסקת בטהרה מטומאת מת על ידי אפר פרה אדומה. זמנה: חז"ל תקנו לקרוא את פרשת פרה בשבת שלפני שבת החודש מפני ששריפת הפרה הראשונה התקיימה סמוך לחודש ניסן כדי לטהר את ישראל מיד לאחר הקמת המשכן, כך אנו מתפללים שתחזור טהרה זו.

פרשת החודש עוסקת בדיני קורבן פסח. כמו כן מוזכר בה שניסן הוא החודש הראשון. זמנה: שבת ראש חודש ניסן או השבת שלפני ראש חודש ניסן.

פורים

ביום ז' באדר, יום פטירת משה רבנו ע"ה, מתנוצץ אורו אצל כל התנאים בעלי המשנה, כי אותיות משנה הם משה-נ', ובפרט אצל אלו שמפורש באריז"ל שהם משורש משה רבינו ע"ה. כמו הלל הזקן, רבי אליעזר רבי יוחנן בן זכאי. רבי עקיבא, רבי שמעון בר יוחאי, ומערת המכפלה, וכן גם מרדכי היהודי היה ניצוץ של משה רבינו ע"ה, טוב ללכת לקברם להתפלל.

רבינו החלבן זצ"ל היה אומר בשם השל"ה הקדוש. 'אדר' הוא אותיות "א' דר", כלומר שהקב"ה הנקרא אלופו של עולם דר עמנו בכל ימי החודש הזה, ועל כן מזלם של ישראל גובר. (בצל אילן החיים)