החזון איש – תולדות חייו וסיפורים

תולדות חייו בקצרה

רבי אברהם ישעיהו קרליץ נולד בשנת 1878 בעיירה קוסובה, לאביו רבי שמריהו יוסף, רבה של העיירה. הוא לא למד בישיבה ממוסדת אלא בעיקר בעצמו, ובמשך שנים חי בצניעות רבה, כשאשתו מפרנסת את הבית. ספריו נדפסו בעילום שם, בשם ״חזון איש״, ובשם זה נקרא.

ספרו הראשון של החזון איש נדפס בווילנה בשנת 1911, על חלק אורח חיים ועל מסכתות מן הש״ס, ומאז הוסיף כרכים רבים. אשתו, בתיה, החזיקה חנות קטנה ואפשרה לו להתמסר ללימוד. אחותו, מרים, נישאה לרבי יעקב ישראל קניבסקי, הסטייפלר, ובנם רבי חיים קניבסקי גדל בצילו של דודו. אחיו, רבי מאיר קרליץ, היה גם הוא מרבני בני ברק. בביתו בבני ברק התקבצו תלמידים ואברכים, ובהם רבי שמריהו גריינימן, גיסו, שערך כמה מספריו. החזון איש לא החזיק משרה רשמית – לא כרב עיר ולא כראש ישיבה – ובכל זאת נעשה לפוסק ולמנהיג המרכזי של עולם התורה בארץ. הוא ניהל את חייו בפשטות רבה, וחלק גדול מזמנו הקדיש לקבלת קהל ולמענה לשאלות, גם בענייני רפואה, חקלאות וחינוך.

בשנים שבהן חי בבני ברק הוקמו בעיר ובסביבתה ישיבות רבות של פליטי ליטא ופולין, והחזון איש היה מן הכתובות העיקריות שלהן בשאלות של הנהגה ותקציב, של חינוך ושל הלכה.

בשנים שלפני עלייתו גר בווילנה, והיה קרוב לרבי חיים עוזר גרודזנסקי. בשנת 1933 עלה לארץ ישראל והתיישב בבני ברק, שהייתה אז מושבה קטנה. ביתו נעשה מרכז לתלמידי חכמים ולאנשים פשוטים, והוא עודד הקמת ישיבות וכוללים ועיצב את דמותה של העיר כעיר תורה.

החזון איש עסק רבות בהלכות התלויות בארץ – שביעית, תרומות ומעשרות – והכריע בשאלות מעשיות שעלו עם ההתיישבות החקלאית. הוא גם עסק בשאלות של הלכה ומדע, כמו שאלות של חשמל בשבת ושל קו התאריך. בשנת 1952 נפגש עם ראש הממשלה דוד בן גוריון, ושיחתם על היחס בין הציבור הדתי לחילוני נעשתה מפורסמת.

ספריו ״חזון איש״ – על כל חלקי הש״ס והשולחן ערוך – נחשבים ליסוד בלימוד העיוני. כתב גם את ״אמונה ובטחון״ ומכתבים רבים שנאספו ב״קובץ איגרות״. החזון איש נפטר בבני ברק בט״ו בחשוון תשי״ד (1953), ונקבר בעיר.

תורתו ושיטתו

שיטתו של החזון איש מבוססת על עיון ישיר במקורות – בתלמוד, ברמב״ם ובראשונים – ועל עצמאות בפסיקה, גם מול ספרי הפסיקה המקובלים. בספרו ״אמונה ובטחון״ הוא קובע שהאמונה מתבטאת בעיקר בתיקון המידות ובקיום ההלכה במדויק, ושהבטחון אינו הבטחה שיהיה טוב אלא הכרה שהכל מאת ה׳.

בהלכות שביעית ותרומות ומעשרות פיתח פתרונות מעשיים להתיישבות החקלאית, תוך הקפדה על דקדוקי ההלכה.

ללימוד באתר: מצוות התלויות בארץ · שולחן ערוך · משנה תורה

השפעתו על הדורות

דמותה של בני ברק כעיר תורה, ותנופת הישיבות והכוללים בארץ ישראל אחרי השואה, קשורות במידה רבה בהשפעתו. פסקיו בענייני שביעית ובשאלות של הלכה וטכנולוגיה נהוגים עד היום בחלק גדול מן הציבור החרדי.

ספריו ותורתו

• חזון איש – חידושים על הש״ס והשולחן ערוך, ובמיוחד בהלכות זרעים. לש״ס ←
• אמונה ובטחון – חיבור קצר על יסודות האמונה, הביטחון ותיקון המידות. לאמונה ←

יום ההילולא

יום ההילולא של החזון איש חל בט״ו בחשוון. נקבר בבית העלמין בבני ברק. השנה הוא יחול בט״ו חשון תשפ״ח, יום שני, 15 בנובמבר 2027 (בלוח השנה).

לחישוב יום השנה של כל נפטר: מחשבון יארצייט.

הסיפורים

• בחשכת הלילה עם ספר תהילים – סיפור על כוחה של תפילה

  סיפור שסיפר הרב מנחם שטיין שליט"א על אב שבנו חלה, שקרא תהילים בדמעות שעה וחצי בבית הכנסת של בית "אורנית". למחרת לא נראה הנגע בצילומים, והרופאים רשמו "נס רפואי".

  מתוך עלון "תורה וחסד – בית זכריה", גיליון 555, פרשת שמות תשפ״ו

  לסיפור המלא ←

• סיפור: ברכת החזון איש לילד חולה הפוליו – "הילד עוד יכול לחיות שבעים שנה"

  בשנות מגיפת הפוליו בישראל הגיעו הורים מבני ברק לחזון איש עם בנם בן השנתיים, שהרופאים כמעט נואשו מחייו. החזון איש אמר שהילד עוד יכול לחיות שבעים שנה, והילד הוא הגאון רבי שלמה זלמן אולמן, שנפטר בגיל 72.

  מתוך עלון "תורה וחסד – בית זכריה", גיליון 498, פרשת וירא תשפ״ה

  לסיפור המלא ←מוזכרים גם: הרב שמואל הלוי וואזנר – ה"שבט הלוי"

• הקיבוצניק שהגיע "במקרה" ללוויית החזון איש – והפרוטה שנפרעה

  יום אחרי פטירת החזון איש הגיע לבני ברק זקן מקיבוץ, שסיפר לרבי שמואל גריינמן כי החזון איש לווה ממנו פרוטה לפני המלחמה. רבי שמואל, שזכר שהחזון איש הצטער על חוב זה, פרע אותו מיד – דוגמה לסייעתא דשמיא למי שמשתדל שלא לפגוע בממון חברו.

  מתוך עלון "תורה וחסד – בית זכריה", גיליון 395, פרשת וירא תשפ״ג

  לסיפור המלא ←

• אין תפילה ששבה ריקם – תפילות סבתו של הרב ברוך היימן, נכדו של השר זלמן ארן

  החזון איש כתב שהתפילה היא מטה עוז ביד כל אדם. הרב ברוך היימן, נכדו של שר החינוך זלמן ארן, סיפר שסבתו, אחרי ששמעה מבעלה שבן גוריון תיאר את החזון איש כמלאך, החלה להתפלל שילדיה יגדלו כמו החזון איש – ותפילותיה פעלו לאחר שנים וקירבו אותו לתורה ומצוות.

  מתוך עלון "תורה וחסד – בית זכריה", גיליון 338, פרשת לך לך תשפ״ב

  לסיפור המלא ←

• "אם בחקתי תלכו..." (כ"ו, ג)- הנס בזכות עמל התורה - ספור

  יהודי שאל פעם את ה'חזון איש' זצ"ל: מפני מה בזמננו אין מצוי לראות נסים גלויים המנהגים בהשגחה פרטית מהשם יתברך? השיב לו ה'חזון איש': גם בזמננו אפשר לראות נסים…

  מתוך עלון "בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ", עלון 778

  לסיפור המלא ←

• "כבד את אביך ואת אמך" (כ, י"ב) - לקט ספורים בנושא כבוד אב ואם

  מצות כבוד אב ואם היא הקשה שבקשות וחשובה היא עד מאוד, ואומר החנוך (מצוה ל"ג): ובא הפרוש (קדושין ל"א:) אי זהו כבוד, מאכיל ומשקה מלביש ומכסה מכניס ומוציא.

  מתוך עלון "בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ", עלון 766

  לסיפור המלא ←מוזכרים גם: ה"חפץ חיים", רבי ברוך בער ליבוביץ

שאלות נפוצות