מוסר וחסידות · פרשת ויגש
"לא יחפוץ כסיל בתבונה" – דרכו של יעקב מול דרכו של עשו
מתוך עלון "תורה וחסד – בית זכריה"
על פי ליקוטי מוהר"ן, האדם צריך להסתכל בשכל של כל דבר, וזו בחינת יעקב, ואילו מי שאינו מקשר עצמו לשכל הוא בחינת עשו. מוסבר הוויכוח בין "איש תם יושב אוהלים" לבין "איש יודע ציד איש שדה", ולאן הגיע כל אחד מהם.
לא יחפוץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו (משלי יח ב)
מובא בספרו הקדוש של רבי נחמן מברסלב זצ"ל "לקוטי מוהרן" שמסביר את הפסוק. כי איש הישראלי צריך תמיד להסתכל בהשכל של כל דבר, כי השכל הוא אור גדול ומאיר לו בכל דרכיו, כמו שכתוב (קהלת ח): "חכמת אדם תאיר פניו". וזה בחינת יעקב. אבל מי שאינו מקשר עצמו אל השכל – זה בחינת עשו "לא יחפוץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו" ונסביר:
היו שני אחים: יעקב ועשו. יעקב ישב באוהל ולמד תורה, עשו הסתובב בשדה וצד ציד. זה לא היה במקרה, היה ביניהם ויכוח עקרוני – כיצד משיגים אושר בעולם? יעקב היה: "איש תם יושב אוהלים", זו היתה משנתו איש תם – תהיה ישר ואמיתי, בלי קומבינות, יושב – תתישב בדעתך, אל תהיה פזיז, לאט לאט, תחשוב לפני שאתה פועל ..אוהלים – תכנס בתוך האוהל, שים לעצמך גבולות בחיים, אל תעשה כל מה שבא לך..
לעמתו עשו היה: "איש יודע ציד איש שדה", זו היתה משנתו: איש יודע – קודם כל תחושה של "אני יודע"! ציד – קומבינטור', צד' אנשים בפה ..איש שדה – חי במרחבים, ללא גבולות, אל תאמר לי מה לעשות ..אני עושה מה שבא לי ..מה שנותר לנו זה להתבונן לאן כל אחד הגיע בתחנה הסופית ..יעקב נהיה אחד מאבות העולם, ועשו – אי שם בגיהנום. (5 דקות)
מקורות
- משלי יח ב
- ליקוטי מוהר"ן
- קהלת ח