העגלון ששאל "כלום יהיה לי עולם הבא?" – סיפור מ"חזון עובדיה", פרשת ויגש

רבנו מרן מאור ישראל עובדיה יוסף זצוק"ל זיע"א. מספר על כך מעשה נפלא בספרו 'חזון עובדיה', על הנאמר בברכת המזון "הרחמן הוא יחיינו ויזכנו ויקרבנו לימות המשיח ולחיי העוה"ב".

מעשה בעגלון יהודי, שהיה מביא יום יום פירות וירקות מן הכפר השוכן מעבר לעיר, והיה עמל לפרנסתו, פעם כשיצא מן העיר, החל לרדת שלג כבד, הדרך השתבשה והסוס התקשה ללכת, ציר העגלה נשבר, והיא נתקעה באמצע היער, וכל מאמציו של העגלון לתקנה עלו בתוהו!

בינתים ירד הלילה, והשלג המשיך לרדת ללא הפוגה. בצר לו, עזב העגלון את העגלה והסוס, והחל לחפש מחסה. תעה בסבך היער, ניגף במהמורותיו ונשרט בענפיו ...אך כמה שמח כאשר ראה מרחוק אור מאיר!

היה זה כפר בפאתי היער. והבית, ביתו של הרב שישב והגה בתורה. נקש העגלון על הדלת, והרב פתח לו במאור פנים, הושיבו ליד התנור והגיש לפניו מאכל ומשקה. מאורעות היום נתנו את אותותיהם בעגלון המותש, הוא פנה אל הרב ושאלו במרירות: רבי, עמל אני כל היום בזעת אפי, מתייגע ומתייסר בקור ובחום, בגשם ובשלג! עולם הזה אין לי, אמור נא לי רבי! כלום יהיה לי לכל הפחות עולם הבא?

ענהו הרב, מה שאלה היא זו? ישמעו אוזניך מה שפיך מדבר, והלוא דברים קל וחומר, אם עולם הזה, שאתה כה עמל ויגע להשיגו אין לך, איך יהיה לך עולם הבא, שלא עמלת ולא יגעת בו ?! אם תקבע עיתים לתורה, אם תעמול במצוות, רק אז תוכל לצפות לשכר בעולם הבא! (הגאון רבי יהודה צדקה בספר קול יהודה)