"ויצעק משה אל ה'" – כוחה של צעקה ותפילה: סיפורה של אורלי חיה שיצאה מהניתוח בלי צינור

ויצעק משה אל ה' וגו' (ח ח)

משה רבינו צועק אל ה' כדי שתוסר מכת הצפרדעים ממצרים. לכאורה, מדוע משה צעק ולא התפלל בדרך הרגיל?

אלא שלצעקה יש כוח מיוחד. כך ראינו ממה שנאמר אצל יתום ואלמנה "כי אם צעוק יצעק אלי שמוע אשמע צעקתו".

התפילה העיקרית. כותב בעל "ספר היראים", היא זו שהאדם פונה אל הקב"ה בנוסח קצר ושוטח בקשתו לה הוא זקוק.

התפילה היא כלי הנשק הטוב ביותר, ואולי המדוייק ביותר. תפילה יש בכוחה לפתוח שערי שמיים גם כאשר הם נעולים. וגורמת לנו להרגיש שרק הקב"ה הוא זה שיכול להושיענו.

רבי נחמן מברסלב זיע"א אמר, במקום לסגף את עצמי בתעניות. הייתי צריך להתפלל ולהתחנן אל הקב"ה יומם ולילה. כי הכל תלוי בתפילה, ועל ידי התפילה אפשר להשיג הכל!

סיפור

סיפור נפלא. שהתרחש לפני כ-11 שנה בכנס התעוררות ברמת גן. במהלך הערב קמה אישה צעירה מהקהל, וביקשה מהרב לספר לציבור את סיפורה האישי. הרב נתן לה את רשות הדיבור ופתחה בסיפור מצמרר שגרם לרבים מהקהל לבכי והתרגשות: קוראים לי אורלי חיה בת לאה. הכל התחיל לפני שנתיים, כאשר יום אחד התנפחה לי בצוואר בלוטה מוזרה. הלכתי לבדיקה בבית-הרפואה והרופאים הודיעו לי את הבשורה שנפלה עלי כרעם ביום בהיר: 'יש לך גידול ממאיר בצוואר וסביבותיו!'

נלקחתי מיד לאישפוז והרופאים התכוננו לקראת ניתוח קשה ומסובך בצווארי. ונתנו לי חדר פרטי. הרופאים נכנסים אלי לחדר כשבידם צינור של ברז ממש, ואמרו לי: 'במהלך הניתוח נצטרך להגן על קנה הנשימה שלך, ולאחר הניתוח תצטרכי להיות עם צינור מחוץ לגופך על מנת שתוכלי לנשום'.

לא עכלתי את דברי הרופאים. זה ממש מזעזע. ביקשתי מהרופאים לצאת מהחדר לכמה דקות 'להתאפס'. הקב"ה שם אותי בחדר לבד כדי שאוכל לצעוק אליו ולהתפלל מעמקי הנשמה.

כשהם יצאו מהחדר צעקתי אל הקב"ה ואמרתי לו: 'בורא עולם, הם מדברים ומפחידים, אך רק אתה תחליט מה יהיה איתי. הם לא מחליטים כלום!'

אחת האחיות בבית-הרפואה, שהיא חברה טובה שלי, ראתה את תיק הרפואי שלי ואמרה לי בפחד וברחמים: 'זה ניתוח קשה מאוד שאת תצאי ממנו עם חור בצוואר, שדרכו תוכלי לנשום ואיתם תסתובבי משך כמה שנים!'

עצרתי אותה מיד ואמרתי: 'למה את מרחמת עלי? התפללתי מאוד חזק ואני מאמינה בכוחה של תפילה. הקב"ה מנהל את העולם! אני מבטיחה לך שאצא מהניתוח הזה ללא חור וצינור! יהיו פה רק ניסים ונפלאות, כי הקב"ה הרופא כל בשר ומפליא לעשות!'

כשהיא יצאה מהחדר, התחלתי לבכות להקב"ה ואמרתי לו שאני מאמינה רק בו, שהוא הרופא הכי גדול, שיכול לעשות לנו ישועות ולהעלים כל בעיות ומחלות.

יום הניתוח

יום הניתוח הגיע. הרופאים החלו את הניתוח, פתחו את איזור הגרון והוציאו את הגידול. הרופאים היו בהלם מוחלט – ללא שום צינור וללא שום חור, ככה הגידול נשלף באורח פלא, ובעצם הניתוח הסתיים לפני שהוא התחיל...

יצאתי, כאמור, מהניתוח ללא שום חור וללא שום צינור, רק עם צינור אחד – צינור של אמונה בבורא עולם, שהוא הכל-יכול, אם רק תאמין בו, אם רק תפנה אליו ותבקש ממנו שיושיע אותך, כי הוא המושל בכל! כך יצאתי מהניתוח בריאה ושלמה.

זמן מה לאחר הניתוח נערכו לי בדיקות שיצאו תיקנות אך גילו על מחלה חדשה, ל"ע, שמתפתחת באיזור הריאות. כיום יש לי קוצר נשימה ואסור לה להתאמץ כי החמצן שלי יורד מכל פעולה קטנה. הרופאים אומרים לי: 'אין לנו יותר מה לעשות!'

אורלי חיה המשיכה בהתרגשות ובדמעות. 'אבל אני יודעת דבר אחד, שאני מאמינה באמונה שלמה, שיש רופא אחד בעולם שבידו הכל, והוא נותן לנו תרופת פלא והיא – התפילה והדיבור עימו! כי תפילה היא ראשי תיבות: תרופת פלא יחידה ליהודי המאמין.

אני מאמינה באמונה שלימה שבזכות התפילות לבורא עולם וההתחזקות שלנו, שרק דרכם תגיע אלי הישועה וההצלה.

תדעו לכם, כל מה שה' עושה זה לא סתם! ה' הוא הצדיק! כל מעשיו הם בצדק מוחלט, וביותר מכל, רחמיו על כל מעשיו! כי אם הקב"ה עשה לי זאת, יש לו את כל הסיבות שלו, וזה הרחמים הגדולים ביותר, כי הכל – הכל! – הכל לטובה'.

אורלי סיימה בבקשה מהציבור הנרגש והדומע להתפלל עליה ולקבל בשבילה 'קבלות', ואכן באותו מעמד קיבלו עשרות אנשים ונשים על עצמם 'קבלות' לרפואתה השלמה, בס"ד.

על כן כדאי להשתמש במרגלית נפלאה זו, שהעניק לנו הקב"ה, והיא התפילה המשולבת בדימעה שיש בכוחה לשבור את כל המחיצות וגם לשנות גדרי הטבע ולבטל גזירות קשות ורעות.