"הון מהבל ימעט וקובץ על יד ירבה" – ללמוד מעט מעט: שתי הלכות היום ושתיים מחר, משלי

הון מהבל ימעט, וקובץ על יד ירבה (משלי יג יא)

ראיתם פעם איך ילד מוזג לעצמו אוכל (או מבוגר שמתנהג כמו ילד)? הוא ממלא את הצלחת עוד ועוד ובסוף אוכל מעט והרוב נשאר בצלחת. למה? כי האדם מטבעו רוצה הרבה!!! אולם, המבוגר יודע שיש לקחת מעט, לסיים אותו ולקחת עוד מעט, וכך גם יהנה וגם לא יזרוק אוכל. והדברים נכונים גם ברוחניות!

וכך מסבירה הגמרא במסכת עבודה זרה (יט.) את הפסוק שלנו: "הון מהבל ימעט, וקובץ על יד ירבה"? אם עושה אדם תורתו חבילות חבילות (שלומד הרבה בבת אחת) – מתמעט (כיוון שאינו יכול לזכור), ואם קובץ על יד (לומד מעט מעט) – ירבה". וכך נאמר במגילת סתרים: "שלא ימהר האדם לקפוץ למדרגה גדולה בפעם אחת, אלא מעט מעט בהדרגה. וזהו "והיה כעץ שתול על פלגי מים אשר פריו יתן בעיתו", כמו האילן שהוא עושה בכל שנה פירות מעט מעט בעיתו, עד שמצטרף לחשבון גדול.

והמדרש ממשיל זאת לשני אנשים אחד טיפש ואחד חכם. וזה לשון המדרש (ויקרא רבא יט): "הטיפש אומר מי יכול ללמוד את התורה? סדר נזיקין – 30 פרקים, מסכת כלים – 30 פרקים. והחכם מהו אומר? הריני לומד שתי הלכות היום, שתי הלכות למחר – עד שאלמד את כל התורה כולה. משל לכיכר לחם שתלוי באוירו של בית, הטיפש אומר: מי יכול להוריד אותו? החכם אומר: הרי מישהו תלה אותו שם? מביא שני קנים ומחברם זה לזה ומוריד. כך מי שטיפש אומר. מי יכול ללמוד את התורה שבלבו של הרב? מי שפיקח אומר: הרי גם הרב למד אותה ממישהו אחר? אלא הריני לומד שתי הלכות היום ושתים למחר עד שאני לומד את כל התורה כולה. בהצלחה! (5 דקות)