"כל דבריך יהיו בנחת" – איך נלחמים בגאווה ובכעס? עצות אגרת הרמב"ן, משלי

אז תבין צדק ומשפט ומישרים כל מעגל טוב (משלי ב ט)

בשבוע שעבר הוסבר שהאדם צריך להנהיג את עצמו תמיד בדרך האמצעית ולא בקיצוניות. אולם, בשתי מידות יש להיות קיצוני ולהלחם בהם עד חורמה. והם: הגאווה, והכעס. כיצד ניתן להילחם בגאווה? רבנו משה בן נחמן כתב לבנו איגרת, ושם הוא נותן לו עצות איך להתמודד עם הגאווה ולזכות למידה הנפלאה ביותר – מידת הענווה. וכך הוא אומר לו:

"כל דבריך יהיו בנחת" זאת אומרת, שכאשר אתה מדבר – תדבר בנחת ובטון נמוך, ולא בקול גבוה, ובטח שלא בצעקות. וגם אם נראה לך שיש צורך להרים את הקול – תמנע מזה ותדבר בנחת.

"עיניך יביטו למטה ולבך למעלה", ז"א שכאשר אתה הולך בדרך אל תרים את עינך בגאווה כלפי מעלה, אלא תסתכל לכוון מטה. (אולם, לא יותר מדי למטה – שלא תתקע בעמוד).

סיפור

מסופר על אחד מהחכמים ששאלו אותו "מדוע כשאתה הולך אתה מסתכל לכוון האדמה"? ענה להם: "אם אדם צריך לעבור דירה לאיזה מקום, הוא מסתכל על אותו מקום, בודק ורואה לאן הוא אמור לעבור... גם אני יודע שסוף כל סוף חיי בעולם הזה יסתימו, ויטמינו אותי באדמה, אז אני מסתכל מעכשיו על המקום שאני אמור לעבור אליו...

"כל אדם יהא חשוב בעיניך שהוא יותר גדול ממך" – ז"א שבתוך הלב אל תחשוב שאתה יותר טוב ממישהו אחר, אלא כל אדם יהיה חשוב בעיניך יותר ממך. גם ממידת הכעס האדם צריך להתרחק מאוד, ואפילו אם נראה לו שהוא צריך לכעוס – לא יכעס!! וכתוב בגמרא: "כל הכועס כאילו עובד עבודה זרה". וחז"ל הוסיפו ואמרו: "רגזן – לא עלתה בידו אלא רגזנותו"! ז"א שמהכעס אין שום רווח. ויהי רצון שה' יזכה אותנו לענווה ולנחת רוח אמן (5 דקות)