מנין שאב הרב מפוניבז' את כוחותיו? משלוח המנות של מסכת בבא בתרא – סיפור לפורים

סיפר הרה"ג אהרון טויסיג שליט"א ששמע סיפור זה מעד-ראיה שהיה בשעת מעשה.

רבה של פוניבז', הגאון רבי יוסף שלמה כהנמן זצ"ל, כידוע בנה את הישיבה המתנוססת כפנינה יקרה של כל העם היהודי, יזע רב השקיע כדי לבסס מפעל זה, כיתת רגליו בחו"ל כדי לזכות יהודים יקרים בעלי ממון, שיהיה להם חלק בבנין גדול זה.

באחד הימים כששהה בחו"ל חזר בערב לאכסנייתו כשהוא באפיסת כוחות ומיד נשכב על המיטה. בעל האכסניה רץ להגיש לו כוס תה עם מגדנות כדי להחיות את נפשו.

אמר לו הרב: "אם אתה רוצה להחיות את נפשי, תגיש לי את הטלפון. ברצוני להתקשר לעוד כמה כתובות"... וכך, כשהוא עדיין באפיסת כוחות ושוכב במיטתו, התקשר הרב לכמה גבירים כדי לזכותם במצווה חשובה זו, שעוסק בבניית הישיבה הקדושה שלאחר החורבן הנורא באירופה.

בעל האכסניה, שראה את כל המחזה, לא יכול היה להתאפק ואמר לרב כהנמן "ברצוני לשאול שאלה. הרב כבר איננו צעיר, ואני רואה את הכוחות הגדולים שאתה משקיע. מנין לוקח הרב כוחות אלו?!"

השיב הרב זצ"ל: אספר לך מעשה שהיה עימי בילדותי, וממנו אני שואב את כל הכוחות:

משלוח המנות לרב העיירה

"בילדותי הייתה אמי שולחת כל שנה משלוח מנות לרב עיירתנו. אמי הייתה אופה עוגה וכל זמן האפייה הייתה ממלמלת 'זה בשביל הרב... זה בשביל כבוד התורה'... ובפורים עצמו הייתה שולחת אותנו, הילדים, למסור לרב את משלוח המנות.

שנה אחת בא אבי שבוע לפני פורים וסיפר שהשנה יהיה לו חלק במשלוח המנות לרב. 'אומנם העוגה שאמא שולחת לרב הרי זה מכספי, אך בכל אופן אינני שותף פעיל במשלוח המנות'. המשיך אבא וסיפר 'היום הגיע מוכר ספרים לעיירה ובידו הייתה מסכת בבא בתרא שלמה בהוצאת וילנא, כשאני יודע שלרב עיירתנו אין ש"ס בבית (פעם ש"ס היה דבר יקר ערך, ובעניותם הגדולה של יהודי האיזור, לא כל אחד זכה לש"ס פרטי משלו, איך צריך להודות על השפע הגדול של היום, שלכל אחד בבית יש ש"ס ויכול ללמוד כחפצו), ולכן קניתי את המסכת עבור הרב!'

"בבוקר יום הפורים קרא לי אבי ולשני אחיי ואמר לנו ללכת ולקחת את משלוח המנות לרב, והורה שאחי הגדול ישא את העוגה ואני אמסור את הגמרא.

נכנסנו לבית הרב, אחי הגיש את העוגה לרב, אמר הרב לרבנית בחיבה: 'הנה הילדים של כהנמן הגיעו עם משלוח המנות!' ניגשתי אל הרב ואמרתי, שהשנה גם אבי משתתף במשלוח המנות. הראיתי לרב את הגמרא בבא בתרא...

'את המחזה הזה לא אשכח לעולם'! – נשנק הרב מפוניבז' מדמעות – הרב לקח את הגמרא, הצמיד אותה לליבו וזעק 'אוי! גמרא שלמה מסכת בבא בתרא!' והתחיל לרקוד עשרים דקות מסביב לשולחן כמו בשמחת תורה!

הרב כהנמן זצ"ל לא עצר ברוחו, ולמרות חולשתו, קם ממיטתו והראה בדיוק איך שרב העיירה רקד עם הגמרא.

'הסיפור לא נגמר עדיין' המשיך הרב כהנמן. הרב קרא לרבנית ושאל אותה 'את רוצה לתת לי משלוח מנות?' 'בוודאי' השיבה הרבנית. אמר לה הרב: 'סיכמנו שאת סעודת פורים אנו אוכלים היום בשעה חמש. אבקש ממך להתחיל את הסעודה בשעה שש. משעה חמש עד שש אל תכניסו אף אחד אלי! כך אוכל ללמוד מהגמרא שעה שלימה בלא הפרעה'...

הרבנית השיבה בחיוב, ואז הרב הצמיד שוב את הגמרא לחזהו, ורקד עוד עשרים וחמש דקות!

'הייתי אז בן אחת עשרה שנים, וכשראיתי את אהבת התורה של הרב, החלטתי כשאהיה גדול, אשקיע את כל כוחי בתורה. מכאן אני שאבתי את כוח בהעמדת התורה!' (ברכת דוד)