הלכות פורים: פרשת זכור, מתנות לאביונים ופורים משולש

א. ברכות ההפטרה בפרשת זכור

יש מקומות שנהגו לקרוא פרשת זכור בכמה הברות ולהלכה אין צורך בזה, וכן היה מנהגו של מרן זיע"א, ואם רוצה לנהוג כך יעלה המפטיר ויברך על ההפטרה ברכה ראשונה ואחרונה ורק אחר ברכה אחרונה יחזור לקרוא בהברה תימנית או אשכנזית (ילקו"י עמ' תתקכא).

ב. הוצאת ספר תורה לנשים

יש אומרים שאסור להוציא ספר תורה אם אין חיוב קריאה (נצי"ב). ולמעשה המנהג להקל להוציא ספר תורה לקריאת פרשת זכור לנשים (ילקו"י עמ' קנא).

ג. הקפת פאת הראש

אסור להקיף פאת הראש אפילו במספריים כעין תער (שו"ע קפא, א-ג). אין זו דרכה של תורה לצבוע את השיער בפורים, אבל אין בזה איסור "לא ילבש" (ילקו"י סי' קפב).

ד. צ'ק במתנות לאביונים

הנותן צ'ק לאביון יוצא בזה ידי חובת מתנות לאביונים אפילו אם הבנק סגור ביום פורים, כיוון שהעני יכול לקנות בצ'ק שבידו, ונראה שאם הצ'ק 'למוטב בלבד' אינו יוצא בזה (ילקו"י עמ' תרמ). יוצאים ידי חובת מתנות לאביונים גם בדברי מאכל אבל לא בכלים (חזו"ע עמ' קס"ו).

מהו סדר פורים משולש

שנה שחל ט"ו באדר בשבת נקרא "פורים משולש".

הפרזים נוהגים את כל מצוות היום ביום י"ד באדר שהוא יום שישי. וטוב לערוך את הסעודה קודם חצות היום, וכן יש להקפיד לתת את המתנות לאביונים בו ביום ולכן יזדרז לחלק להם כבר בבוקר (משנ"ב תרצה י).

ביום ראשון ט"ז אדר אין אומרים תחנון גם בערים הלוא מוקפות (ילקו"י סי' תרפח).

המוקפים יקדימו את מקרא מגילה ומתנות לאביונים ליום שישי עם תושבי הפרזות, וביום ראשון ט"ז אדר עושים סעודת פורים ושולחים מנות איש לרעהו (ילקו"י עמ' תכג).