החלוק הלבן של רבי יוסף הגנן מאשקלון – ואשתו שהשלימה את שפתו

מעשה ברבי אליעזר ורבי יהושע עלו לרגל לבית המקדש, ויהי ערב צום יום כיפור, והמה בהר הבית, והנה מלאך בא לקראתם ובידו חלוק לבן מגוהץ זורח כשמש, ולא היה שפה לפיו סביב. ויאמרו איש אל רעהו: החלוק הזה לאחד מאיתנו הוא! ויתקרבו לפני המלאך וישאלוהו למי מהם החלוק הזה ויען להם המלאך: חלוקיכם טובים ונכבדים מהחלוק הזה, אבל החלוק הזה עבור רבי יוסף הגנן מאשקלון. וילכו לדרכם,

כששלמו ימי הרגל, יצאו יחדיו ללכת אל האיש האשקלוני, וישמחו אנשי אשקלון עליהם ויצאו לקראתם, ויבקשו להתארח אצלם ולא רצו. ויאמרו: לא נתארח אלא בבית רבי יוסף הגנן!

כשבאו אליו מצאוהו שהוא מלקט ירקות מן הגן שלו... וישאלוהו לשלום, והשיב להם שלום, ויאמרו: רצוננו להתארח אצלך.

ויאמר להם: הנחתם אנשי עושר ובאתם אלי, והקב"ה יודע שאין לי בביתי כי אם שתי ככרות לחם... ויאמרו לו, יספיק לנו מהנמצא בידיך, ולא נטריח עליך יותר.

וישם לפניהם, ויאכלו וישתו וברכו ברכת המזון, ויאמרו לו: הינך רואה שבאנו אליך, ולא הלכנו אצל אנשי העיר, ולכן הגד לנו מה מעשיך?

אמר להם רבותי, אתם רואים את עוניי ומחסורי, ואין לי מלאכה זולת עבודת הגן שראיתם, ואני אגלה לכם הכל. אבי זכרונו לברכה היה מגדולי העיר הזאת ומעשירה, וכשנפטר לבית עולמו, אבדתי את העושר. נטעתי את הגן וזרעתי בו ירקות. ומכל מה שאני אוסף מהגן אני מוכר ונותן חצי לצדקה לעניים, ובחצי הנותר אני ואנשי ביתי מתפרנסים.

אמרו לו: דע לך שהקב"ה ירבה שכרך מאוד, כי ראינו ביד המלאך חלוק לבן מגוהץ ומאיר כאור השמש, ואמר לנו המלאך כי שלך הוא, אבל חסר שפה לפיו סביב, על כן באנו להודיעך ולבשרך כי הקב"ה ייטיב עמך ואולי יוסיף בזכויותיך.

עצת האישה

ויברכם האיש, וישלחם והלכו לדרכם, ותאמר לו אשתו. שמעתי מה שאמרו חכמי ישראל מחסרון שפת חלוקך, ועכשיו עשה והשתדל להשלים את החלוק...

אמר לה: כדבר אחת הנדיבות תדברי, אבל את יודעת עוניי ומחסורי, ואין לי ממה שאעשה שום דבר ושום זכות. ותאמר לו. שמע את עצתי למען ייטב לך, ותרשה לי להיות משרתת בבית ישראל, וכל מה שארויח תחלק לצדקה ומוסדות תורה, ועשה כדבריה.

לאחר ימים הלך רבי יוסף הגנן וביקש מאשתו שתחזור, ואז יצאה בת קול ואמרה: חלוקך נשלם לעולם הבא, אבל חלוק של אשתך יותר טוב משלך, לך למקום פלוני ותמצא שם אוצר שטמן אביך, הלך ומצא את האוצר, והוסיף לעשות צדקה וחסד כל ימיו. (משולחנו של מרן)