"על מצחו תמיד לרצון להם לפני ה'" – "קודש לה'" ו"אני לדודי ודודי לי" – אור החיים, פרשת תצוה

והיה על מצח אהרן ונשא אהרן את עון הקדשים וגו' על מצחו תמיד לרצון להם לפני ה' (כח לח)

לרצון [להם] לפני ה'. צריך לדעת מה ענין יגידו שתי תיבות אלו שבהם יהיה לרצון לפני ה'. ואולי שיכון באומרו קודש על ישראל, כאומרו (ירמיה ב ג) קדוש ישראל, והנה תיבת לה' ירצה כי כללות ישראל הנקראים 'קדש' הם לה', חשוקים דבוקים משועבדים. ולזה יהיה לרצון לפני ה' שיש לו רצון בישראל באמצעות הכתב, והוא סוד (שיר השירים ו ג) אני לדודי, ובזה יתרצה 'דודי לי'.