"ומלתם את ערלת לבבכם" – הגביר הקמצן שערך "סעודת ברית מילה" – פרשת עקב

ומלתם את ערלת לבבכם ועורפכם לא תקשו עוד (י טז)

כתב מרן מאור ישראל רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל זיע"א:

מספרים שפעם אחת בא גאון וצדיק עם בחירי חסידיו לביתו של גביר גדול וקמצן, להשפיע עליו שיתן צדקה ביד נדיבה, אך העשיר הזה בהיותו קמצן גדול, פטר אותם בנדבה זעומה.

קיבל הצדיק את הנדבה מידי הגביר בסבר פנים יפות, ואף הוסיף ובירך את העשיר בברכות מאליפות ובהודאה מרובה, ויצא לדרכו עם חסידיו.

והנה בעודם סמוכים ליד בית הגביר, שמעו את הגביר שקורא להם ורודף אחריהם ומנסה לעוצרם, עצרו החסידים את עגלתם והמתינו לבואו של הגביר.

כשהגיע הגביר אליהם, פתח ואמר: "אנא מכם, אם תואילו לסור אל ביתי ולהשתתף עימי בסעודת "ברית מילה" שאני עורך היום..."

תמהו האנשים לשמע בקשתו, שהרי לא שמעו בהיותם בביתו שצריכה להיערך שם ברית מילה, פנו ושאלו אותו: "והלוא היינו בביתך ולא שמענו שנולד לך בן, וגם לא שמענו שאתה עורך ברית?"

חייך הגביר ואמר: "הן בזכותכם נתקיים בי מאמר הפסוק: "ומלתם את עורלת לבבכם, ועתה רצוני לתת לכם עוד נדבה הגונה, כי מצוה גוררת מצוה, לכן אנא מכם סורו אל ביתי ונעשה סעודה גדולה על שזכיתי היום למול את עורלת לבבי הקשה. (ע"פ צילום כתב יד קודשו של רבינו עובדיה יוסף זצ"ל)