"ולא תחניפו" – מתי מותר לומר לרשע "צדיק אתה"? תוכחה בדרכי נועם

ולא תחניפו (לה לג)

כתב מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"ל זיע"א: הגר"ש אלגאזי בספרו מעולפת ספירים פירש את הפסוקים (משלי כד, כד-כה): האומר לרשע צדיק אתה יקבוהו עמים יזעמוהו לאומים ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב, וביאר את הסמיכות בין שני הפסוקים, כי אף על פי שכת חנפים מאוסה לפני הקב"ה, ואמרו בגמרא (סוטה מב.) ארבע כיתות אינם מקבלות פני שכינה, ובראשם כת חנפים, שנאמר: לא לפניו חנף יבוא.

אף על פי כן לפעמים מצוה להחניף כשרוצה למשוך את רעהו בעבותות אהבה לתורה ולמצוות, ומותר לומר לו כשמוכיחו: "חכם ונבון אתה, צדיק וישר אתה, ולא נאה לך מעשה זה שעשית"... וזהו שנאמר: ולמוכיחים ינעם, שאף על פי שאומר לרשע – צדיק אתה! ודברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב, מכל מקום כשהכוונה היא לשם שמים ולא לשם חנופה – מותר הדבר.

ובתנא דבי אליהו (רבה, סוף פ"ג) מובא: כל היודע להוכיח בדרכי נועם ומוכיח את הרבים, הרי הוא עושה קורת רוח לפני קונו, וכן נאמר: ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב, ומה שנאמר ועליהם (לשון רבים) הכוונה היא למוכיח וגם למקבל התוכחה שעל שניהם תבוא ברכת טוב. (מאור ישראל, דרושים עמ' רמז)