"העוזבים ארחות יושר ללכת בדרכי חושך" – על בני נוער החיים בלילה

העוזבים ארחות יושר ללכת בדרכי חושך (משלי ב יג)

שלמה המלך אומר מי שעוזב את דרך הישר הוא הולך בדרך של חושך. מה הקשר בניהם? אם נתבונן סביבנו נוכל לזהות שיש אנשים שערים בלילה וישנים ביום. לצערינו זו מגיפה אצל בני הנוער. כל הלילה מסתובבים בחוץ וישנים עד הצהרים. דוד המלך אומר (תהילים קד): "יצא אדם לפעלו ולעבודתו עדי ערב". כלומר, האדם יוצא מביתו לעבודה עד הערב, אבל בערב הוא שב לביתו ואינו ממסתובב בחוץ! מי מסתובב בחוץ? דוד המלך ממשיך ואומר "תשת חושך ויהי לילה, בו תרמוש כל חיתו יער", החיות הם שמסתובבות בחוץ, השועלים והכלבים.

האם יש משהו יותר קשה, גרוע ומפחיד מ"מלחמת גוג ומגוג"? הגמרא (בברכות ז) אומרת שכן! וכך נאמר שם: "אמר רבי יוחנן משמו של רבי שמעון בן יוחאי, קשה תרבות רעה בתוך ביתו של אדם יותר ממלחמת גוג ומגוג", התרבות הזו של חיים הפוכים היא דבר נורא ואפילו יותר ממלחמה! השאלה מה עושים נגד זה? איך מתמודדים?

הסיבה המרכזית שבגללה הילדים חיים הפוך בגלל שמחפשים אושר, אהבה ויחס חם, הרחוב מעניק יחס טוב לכל מי שמגיע אליו, ללא מאמץ, ללא יגיעה, אוהבים אותך איך שאתה! ואילו בבית יש דרישות, תלונות ומענות, לפעמים גם צעקות, הילד מעדיף לישון ביום, בכדי שלא להתמודד עם הקשיים הללו ובלילה לצאת להסתובב.

ולכן, הדרך היא פשוט להרעיף עליהם חום ואהבה, גם פיזית חיבוקים ונשיקות, וגם רוחנית פירגונים ומחמאות. ויחד עם זה לשוחח איתם כבוגרים על החיים ומשמעותם. מי שעושה כך מובטח לו שלאט לאט בניו יתקרבו ויחזרו לחיק המשפחה והיהדות. (5 דקות)