"והמגיפה נעצרה" – רבי שלמה לניאדו, השמש בבית הכנסת והמגיפה בארם צובא

והמגיפה נעצרה (יז טו)

בתקופתו של הרה"ר רבי שלמה לניאדו זצוק"ל, פרצה מגיפה נוראה בארם צובא, אשר הפילה בכל יום מתים רבים. בראות הרה"ג את הצרה הגדולה כתב כמה שמות קודש על קלף בקדושה ובטהרה, וקרא לשמש בית הכנסת ומסרו בידו, וציוה עליו ללכת לבית הכנסת יחידי בלילה, וכשירגיש ברוחות של מלאכי חבלה הבאים לבית הכנסת ומתחילים לדבר, עליו למסור מיד את הקלף בידיהם. השמש פחד ממשימה זו, וביקש מהרב שישחררהו משליחות מסוכנת זו. הבטיח הרב שלא יאונה לו כל רע, והבטיח לו שבזכות זה יזכה לחיי עולם הבא.

לקח השמש את הקלף והלך לבית הכנסת. בינתיים, התנמנם שם מעט, עד שלפתע התעורר בשמעו את קול הרוחות הרעות קוראת שמות של אנשים. מיד השמש שינס מתניו ובאומץ רוח ניגש ומסר את הקלף לידי הרוחות, לפתע שמע השמש את הרוחות אומרות בקול צער: 'אוי, חבל שאיבדנו את פרנסתנו' (כלומר, שלא יוכלו מעתה לקחת יותר נפשות בני אדם), ומאז פסקה המגיפה.

השמש בא אל הרב לבשרו בשמחה כי עלה בידו, קיבלו הרב בשמחה. אך הוסיף ואמר: 'חבל שנרדמת מעט, כי באותם רגעים הצליחו הרוחות לקרוא למספר אנשים שנפטרו באותו לילה, אילו הצלחת למסור את הקלף מיד בטרם יקראו השמות, יהודים אלו היו ניצולים ממות'.

דוד המלך מלווה

פעם נפטר איש פשוט ויצא רבי שלמה לנייאדו זצ"ל ללוותו עד בית החיים. כשנשאל מדוע לווהו עד בית החיים והרי אין דרכו ללוות יותר מד' אמות, ענה: ראיתי את דוד המלך ע"ה מלווהו, מפני שנפטר זה בכל יום אחרי שגמר את עסקיו היה קורא תהילים בשירה ומנגן בכינור לשם שמים, ולכן זכה שלווהו דוד המלך ע"ה (ספר היכן עזרא)