הלכות "בין אדם לחברו": הבטחת מתנה, נקישה בדלת, ענווה בדיבור וקבלת השכן בבית הכנסת

ד. הבטחת מתנה

אם אמר ליתן לחברו מתנה מועטת, אם חוזר בו יש בו משום מחוסר אמונה, ואם אמר לעני שיתן לו מתנה הרי זה חייב לקיים דבריו מדין נדר. (שו"ע רמא א)

ה. נקישה בדלת

לא יכנס אדם לביתו בלי לנקוש בדלת (כתובות סב. מעשה ר' חנניה בן חכינאי).

אם אשתו שוטפת את הבית לא יטייל במקום ששוטפת עד שתסיים והפלא יועץ (ערך גלות) כתב שבשעה שמנקים את הבית ומוצאים את הבעל מביתו יכוון על כך שגלות מכפרת.

ו. ענווה בדיבור

ממידת הענווה על האדם לדבר עליו ועל מעשיו בלשון רבים כגון ששואלים אותו מי עשה דבר מסויים לא יאמר אני עשיתי אלא יאמר עשינו אע"פ שהוא עשה זאת לבד (סוד ישרים א א)

ז. קבלת השכן בבית הכנסת

אדם שמגיע לשבת לידו בבית הכנסת יש לקבלו בסבר פנים יפות שיפנה לו מקום ויגיש לו סידור ולא יעשה תנועות כאילו הוא מצטמק ורע לו (אבות א טו) אם ישבו במקומו לא יקפיד וטוב שישב בארבע אמות הסמוכות למקומו.