"וישלח משה לקרוא לדותן ואבירם" – אין מחזיקין במחלוקת, והרב אדלשטיין והבחורה שביקשה מחילה

וישלח משה לקרוא לדותן ואבירם וכו' (טז יב)

כתב רש"י, מכאן שאין מחזיקין במחלוקת, שהיה משה מחזר אחריהם להשלימם בדברי שלום.

סיפור

סיפר הרב יהודה אנגל שליט"א, מי שליוה את הרב יעקב אדלשטיין זצ"ל שנים רבות: היה זה לפני כמה שנים. בין הקהל הרב שהגיע לקבלת ברכה וייעוץ מהרב, הגיעה בחורה מבוגרת בת 30 אשר עדיין לא מצאה את זיווגה. פנתה לרב בלב נשבר כי היא מחכה שנים רבות לחתן שלה ומבקשת שהרב יברך אותה שתזכה למצוא את זיווגה בקרוב. הרב שמע את דבריה ושאל אותה בנעימות: 'האם יתכן כי איזה בחור שעמו נפגשת נפגע ממך, מפני שסיימת עמו את הקשר בצורה לא יפה?'

היה מנהגו הקבוע של הרב לשאול כל בחור ובחורה אשר לא מוצאים את זיווגם זמן רב, האם פגעו במישהו, ובפרט בתקופת השידוכים, שמא כאשר סירבו להמשיך את פגישות השידוכים עם הצד השני, אולי עשו זאת בצורה לא יפה, ועל כן הצער של אותו בחור או בחורה מקטרג עליהם בשמים וחוסם את שערי זיווגם. על כן, תמיד הורה הרב כי במידה והבחור או הבחורה אינם מעוניינים להמשיך את השידוך, עליהם לבקש סליחה מהצד השני או לשלוח שליח לבקש סליחה שמא הלה נפגע מכך, ורק אז להמשיך הלאה לחפש את בן זוגם.

הבחורה שומעת את שאלתו של הרב ומשיבה: כבוד הרב, כיצד אני יכולה לזכור? הרי אני נמצאת כבר עשר שנים בשידוכים ונפגשתי עם עשרות בחורים, ומניין אזכור אם פגעתי במישהו. 'אני מצטער', הפטיר הרב אדלשטיין, 'אך אם איזה בחור נפגע ממך, אין פתרון אחר לדבר, אלא לבקש ממנו סליחה, רק אז יסור הקטרוג ותבוא הישועה, על כך חשבי היטב האם מישהו נפגע ממך'. הבחורה חזרה לביתה כשהיא מנסה להעביר במחשבתה את כל הבחורים עימה היא נפגשה, ולנסות לשחזר את תהליך הפרידה מכל אחד. לאחר כמה ימים נזכרה – שנפגשה בראשית דרכה עם בחור, כשהיתה בתחילת שנת העשרים לחייה, וכי היא חוששת כי דחתה את המשך הפגישות עמו ולא נפרדה ממנו בצורה יפה ומוסכמת על שני הצדדים. החלה מיד לנסות לחפש אחריו ולהשיג את פרטיו, אך מהר מאד היא נדהמה לגלות את הידיעה הבאה: לאחר שסיימו את הקשר. פגש הבחור בבחורה אחרת אשר הפכה להיות אשתו, וזכו לששה ילדים. ולפני תקופה קצרה נפטר הבחור בפתאומיות והוא קבור בצפת.

היא רצה אל הרב אדלשטיין כשהיא זועקת בבכי ובבהלה: כבוד הרב, אכן נזכרתי בבחור שפגעתי בו, ולאחר בירורים גיליתי כי הוא נפטר וקבור בצפת, ומה עלי לעשות? וכי אוכל לבקש ממנו סליחה? כששמע זאת הרב, אמר לה: לכי לקבר שלו ותבקשי ממנו מחילה על קברו. הבחורה נבהלה מהרעיון, אך הסכימה לעשות את הדבר בתקוה לישועה.

מיד נסעה לבית העלמין בצפת וביקשה ממנו סליחה בדמעות ובבכי, שימחל לה על כך שהורידה את ההצעה בצורה לא יפה וגרמה לו עוגמת נפש, וכי היא מבקשת שיתפלל לפני ה' שתמצא את זיווגה. והבלתי יאומן אירע – באותו חודש הבחורה התארסה ומצאה את בן זוגה, וזכתה להקים בית נאמן בישראל. (האמנתי ואזמרה)