"ושמרני" – מלשון הרע: תפילת יעקב והחובה לדון לכף זכות, פרשת ויצא

וידר יעקב נדר ויאמר אם יהיה אלוקים עמדי ושמרני (כח כ)

במדרש (מד"ר ע, צ) דרשו פסוק זה, על לשון הרע: 'ושמרני – מלשון הרע'. ומבואר במדרש שיעקב כשבא ללבן וידע שהוא מקור הרשע, פחד בעיקר שיכשל בעוון לשון הרע, ועל כן ביקש על כך מה' שלא יכשל ח"ו בעוון זה.

מכאן למדנו שכל אדם ראוי לו לשאת תפילה לקב"ה כשמגיע למקום שחושש שיכשל בעוון לשון הרע, שהרי יעקב חש בזה להתפלל, והרי מעשה אבות סימן לבנים ואם כן כל שכן אנחנו, שבוודאי צריכים אנו להיזהר בזה, וראוי לנו גם כן לבקש על כך, שהרי יצר הרע לולי שהקב"ה מסייע בידינו לנצחו, לא היינו יכולים לו כמבואר בגמ' (בקידושין ל)

חובת הזהירות מעוון לשון הרע, ועל החובה לדון כל אדם לכף זכות. יש לידע שאם האדם דן את חבירו לכף זכות, אזי הקב"ה גם דן אותו לכף זכות, ופעמים שמגיע לו ולזרעו על ידי זה ישועות גדולות, בזכות מצוה גדולה זו.

לפנינו סיפור שסיפר מרן רבנו עובדיה יוסף זצוק"ל זיע"א: איך החלה העשירות המופלגת של משפחת רוטשילד הידועה בעשירותה דורות רבים, והכל בזכות רבו שברכו לעשירות מופלגת, בעוון שחשד בו בלשון הרע שדברו עליו בני ביתו, ולא דנו אותו לכף זכות. ומספר רבנו ב"ענף עץ אבות":