"ועשית את המזבח" – הפועל שהמפה על המדרכה הייתה לו למזבח, מעשה ברב מרדכי אליהו

ועשית את המזבח עצי שיטים (כז א)

סיפור

מעשה בראשל"צ הגאון רבי מרדכי אליהו זצ"ל. שבאחד מדרשותיו סיפר מעשה על אדם ירא שמים ותמים, שאפילו לקרוא ולכתוב לא ידע, והיה בא לשיעורו של הרב תמידין כסדרן לאחר עבודתו.

באחד מן הימים, דרש הרב והסביר לקהל, כאשר אומרים דבר תורה בשולחן נחשב להם כאילו אכלו משולחנו של מקום, והמשיך הרב לתאר ששולחנו של אדם דומה למזבח, והאוכל שאוכלים עליו הוא כמו קרבן, והאדם עצמו שאוכל בקדושה דומה לכהן גדול שמקריב על גבי המזבח.

לאחר ששמע אותו אדם את דרשתו של הרב והתלהב ממנה, ניגש בבושת פנים אל הרב ואמר שהוא לא יודע לומר דברי תורה. הרב שאלו איפה הוא אוכל? השיב, יש לנו חצי שעה הפסקה, וכל הפועלים יורדים ואוכלים באיזה פינה, ולא שייך לומר דברי תורה מאחר ומדברים דברים בטלים ומתלוצצים, ולכן אני יושב על המדרכה ואוכל, אם כן איך אני אקיים את מה שאמרו חז"ל ששולחן נחשב למזבח?

שאל אותו הרב, האם הוא לפחות יודע לומר בעל פה פרק "למנצח בנגינות" שאומרים בכל יום בתפילת מנחה, ענה לרב: כן. ומיד הדריכו הרב כיצד לנהוג; לאחר שתיטול את ידך ותברך בכוונה, בקדושה וטהרה, תפרוס מפה על המדרכה ותאכל, ולפני מים אחרונים תאמר את פרק התהילים והמדרכה תחשב לך מזבח.

ואכן יום יום פרס מפה על המדרכה, נטל את ידיו ובירך, והיה שש ושמח ומרגיש שהוא כהן, והמפה הפרוסה על המדרכה נחשבת למזבח, כפי שאמר לו הרב.

והנה באחד הימים, עבר מנהל העבודה וראה אותו יושב בנחת על המדרכה עם מפה, אוכל ושמח, שאלו "מה פשר השמחה הזאת, ומה הענין של המפה שפרסת על המדרכה?" השיב לו העובד: "הייתי בשיעורו של חכם מרדכי אליהו, והרב אמר שהמפה נחשבת למזבח, האוכל קרבן, והאדם לכהן".

שמע זאת המנהל ולעג לו, בעט במפה ואמר: תזדרז לעבודה ותפסיק עם השטויות האלה, תראה איך אתה נראה ואתה מדמיין לעצמך שאתה כהן גדול. המנהל פרץ בצחוק והלך לספר לחבריו תוך שהוא מדגים את כל המעשה שראה, וכאשר הדגים להם איך שבעט במפה, בדיוק באותו הזמן עברה משאית וריסקה למנהל את הרגל, מיד הזמינו אמבולנס ולקחו אותו לבית החולים לנסות להציל את רגלו מה שאפשר, ובכל הדרך היה צועק: "מזבח, מזבח!" ואף אחד מהרופאים לא הבין את פשר הדבר.

והנה לאחר שעבר ניתוח וגיבסו את רגלו, כשהתעורר מתרדמתו חזר לצעוק "מזבח, מזבח". וכששאלו אותו לפשר הדבר, אמר: "אני בעטתי במזבח של חברי הפועל, ואני מבקש שתקראו לו כדי לבקש ממנו סליחה".

החברים שבאו לבקרו ושמעו את הענין הבינו בדיוק למה הוא מתכוין, שהרי הוא סיפר להם את כל המעשה. והלכו לקרוא לאותו פועל שנפגע והוזיל דמעה כאשר בעט לו במפה וביזה אותו באומרו את דברי רבו חכם מרדכי אליהו זצ"ל. כאשר בא לבקרו ביקש החולה מכל הלב מחילה, ואמר לו: "מעכשיו תאכל איפה שאתה רוצה בנחת, ותאמר גם פרק תהילים וברכת המזון". ולא זו בלבד, אלא גם ציוה את המנהל הזמני שלא יפריע לפועל הזה בזמן האוכל, ושיעשה מה שירצה, והודה ואמר, כי מאחר ואני זלזלתי בו קבלתי מיד את עונשי. (קול צופיך)