הלכות ספירת העומר – מי ששכח לספור, הרהור, כתיבה ו"כמה היום לעומר"

א. ספר מפלג המנחה

אם ספר מפלג המנחה ולא ספר כל היום למחרת, יכול להמשיך לספור בברכה (ילקו"י עמ' קד).

ב. נזכר מעט אחרי צאת הכוכבים

מי ששכח לספור את העומר ויום למחרת נזכר שתים שלוש דקות לאחר צאת הכוכבים הכתוב בלוחות, רשאי לספור בלי ברכה ולהמשיך את הספירה, ויזהר בשאר הימים לספור רק לאחר שיעברו 18 דקות מהשקיעה (ילקו"י עמ' רמד).

ג. הרהור כדיבור

מי שהרהר את מספר הימים בהרהור כדיבור ולא כמתעסק, רשאי להמשיך לספור בשאר הימים בברכה (ילקו"י עמ' קצז).

ד. כתב את מספר הימים במכתב

מי שכתב במכתב "היום שני ימים לעומר" וכדו', ובאותו יום שכח לספור, הרי זה רשאי להמשיך לספור בברכה אע"פ שלא התכוון לספור (ילקו"י עמ' ר).

ה. מי שדילג יום או טעה בספירה

מי ששכח ולא ספר יום אחד כלל, ממשיך בשאר הימים לספור בלי ברכה. וכן, אם טעה באחד הימים וספר ספירה אחרת (באופן שלא יצא ידי חובת הספירה באותו יום), ממשיך בשאר הימים לספור בלי ברכה. במקרים אלו שסופר בלי ברכה, טוב שישמע את הברכה מפי אדם אחר שיתכוון להוציאו ידי חובה וגם הוא יתכוון לצאת ידי חובה, יענה "אמן" אחר הברכה ויספור בעצמו.

אם הוא רק מסופק שמא דילג יום אחד ולא ספר, ממשיך בשאר הימים לספור בברכה. (שו"ע סי' תפ"ט סע' ד').

ו. "כמה היום לעומר?"

אם אדם שואל את חברו "כמה היום לעומר" (החל משקיעת החמה ועד לאחר שהאדם ששואלים אותו קיים באותו ערב את מצות הספירה), יאמר לו: "אתמול היה כך וכך". שאם יאמר לו 'היום כך וכך' שוב לא יכול לספור באותו יום בברכה, כי יתכן שבדבריו אלו כבר יצא ידי חובת ספירת העומר באותו יום. בדבר זה, עלולים להיכשל ביחוד בל"ג בעומר, כאשר מזכירים אחרי שקיעת השמש: היום ל"ג בעומר וכדו'. (שו"ע סי' תצ"ג סעיפים א' ב').