"ויאמינו בה' ובמשה עבדו" – העני, מכתב הרבי מקוצק והעשיר שנתן מעט תחילה

ויאמנו בה' ובמשה עבדו (יד לא)

סיפור

פעם בא יהודי עני לרבי מקוצק, ותינה בפניו את צרותיו, שבתו הגיעה לפרקה ולרש אין כל – נתן לו הרב מכתב אל העשיר ר' משה חיים שיעזור לו. העני כיתת רגליו ונסע לר' חיים משה, קבלו ר' חיים בסבר פנים יפות, ולאחר שהעני ישב קמעא, מסר לעשיר את מכתב הרב. ר' משה עיין במכתב, הוציא מכיסו סכום קטן ונתן לעני. העני נדהם מהתרומה המזערית, שאין בה לא רק כדי להשיא את בתו, אלא אף לא לכסות את הוצאות הנסיעה.

בלית ברירה נפרד העני מהעשיר בפחי-נפש וחזר לביתו ברגל. אך יצוא יצא העני, ור' משה חיים ציוה על מזכירו לקנות את כל צורכי החתונה, בגדים ומצעים יקרים וגם סכום כסף הגון, וציווה על מזכירו לרוץ ולהשיג את העני, ואמנם השיגו ומסר לו את מתנת ר' משה חיים. תמה העני ושאל, אם כבודו הנדיב חשב לסייע לי ביד נדיבה, למה גרם לי תחילה מפח נפש? אמר לו העשיר, כאשר מסרת לי את מכתב הרב, בודאי חשבת בלבך, שרק הרב ואנכי קיימים בעולם, ושכחת כי יש אלוקים בשמים, והרי כתוב: ויאמינו בה' – תחילה – ואחר כך ובמשה עבדו. (צפיחית בדב"ש)