"ויושע ה' ביום ההוא" – עוזר, מושיע ומגן: שלוש דרגות של הצלה, פרשת בשלח

ויושע ה' ביום ההוא את ישראל... ויאמינו בה' (יד ל-לא)

שמעתי פירוש נפלא מפי מרן מלכא, מורנו ורבנו הגאון רבי עובדיה יוסף זצוק"ל זיע"א: בברכת אבות שבתפילת שמונה עשרה אומרים: מלך עוזר ומושיע ומגן, וביאר: עוזר – דהיינו על פי הטבע, שהאדם עובד והקב"ה עוזר לו, ובזה הוא מתברך בעבודתו, כמו שנאמר: וברכך ה' אלוקיך בכל אשר תעשה. מושיע – היינו למעלה מדרך הטבע... שזוכה לישועת הקב"ה בדרך של נס. ומגן – היינו הצלה גדולה מן הצרה עוד בטרם שהגיעה הצרה, באופן שהוא עצמו אינו יודע שהוא זקוק לנס.

וזהו שאמר דוד המלך ע"ה (תהילים קי"ט): "רחוק מרשעים ישועה, כי חוקיך לא דרשו", דהיינו שגם הרשעים זוכים לעזרה מאת הקב"ה, שהרי הוא זן ומפרנס את כל עולמו. אבל ישועה שהיא נכללת בגדר נס – אין להם, והטעם לכך "כי חוקך לא דרשו".

אבל הצדיקים שמאמינים בחוקי התורה – זוכים לנס שהוא כנגד מהלך הטבע הרגיל... ולפי האמור עולה שכל מי שחי את חייו באמונה תמימה – הרי הוא זוכה לישועת ה' ולניסים גדולים מעל גדרי הטבע. (עבד ה' הרה"ג חיים רבי, עמ' צח)