דלג לתוכן הראשי
כוונות

הלכה · פרשת שלח

בישולי גויים – מה נאסר ומתי מותר? הלכות איסור והיתר

מפסקי מרן רבינו עובדיה יוסף זצוק"למתוך עלון "תורה וחסד – בית זכריה"

כל דברי מרן הרב עובדיה יוסף זצוק"ל

חכמים אסרו מאכל שבישל, טיגן או אפה גוי, אך לא מאכל הנאכל חי, מאכל שאינו עולה על שולחן מלכים, או כשהגוי לא התכוון לבשל, וכן כשתחילת הבישול או סופו נעשו על ידי ישראל. מנהג הספרדים שהישראל מדליק את האש ושופת את הקדרה, ומנהג אשכנז שדי בהבערת האש.

ד. בישולי גויים

בישולי גויים - אסרו חכמים לאכול מאכל שטוגן או נאפה או התבשל ע"י גוי.

א. מאכל הנאכל חי

אם המאכל נאכל חי – אין בו משום בישולי גויים.

ב. עולה על שולחן מלכים

דווקא מאכל שעולה על שולחן מלכים, נאסר, ולכן קטניות שנקלו על ידי גויים מותרים לישראל (רמ"א קיג ב /יחו"ד ד מב).

ג. כוונת הגוי לבשל

לא אסרו, אלא כשהגוי מתכוון לבשל (שו"ע קיג ה).

ד. תחילת הבישול או סופו ע"י ישראל

אם תחילת הבישול או סופו נעשה ע"י ישראל מותר (שו"ע קיג ו).

מנהג הספרדים ומנהג אשכנז

מנהג הספרדים שהישראל גם מדליק את האש וגם שופת את הקדרה על האש (קיג ז). ומנהג בני אשכנז שהישראל מבעיר את האש או מחתה בגחלים. ספרדי שאוכל במסעדה או מלון שהמשגיח רק מדליק את האש ולא מניח את הקדרה, יש לו על מה שיסמוך (יבי"א ט. יו"ד ו).

מקורות

  • רמ"א יו"ד קיג ב
  • יחווה דעת ד מב
  • שולחן ערוך יו"ד קיג ה
  • שולחן ערוך יו"ד קיג ו
  • שולחן ערוך יו"ד קיג ז
  • יביע אומר ט יו"ד ו
האם התשובה עזרה לך?
שתפו את הדף:וואטסאפ

כל התוכן על שלחלכל המאמרים