"כעבור סופה ואין רשע" – על המילה "כאילו" ועל יסודות חזקים, משלי

כעבור סופה ואין רשע וצדיק יסוד עולם (י כה)

מילה נפוצה בסגנון הדיבור היום היא: "כאילו". שומעים אנשים שבזמן שמנסים להסביר אפילו דבר פשוט הם מזכירים כמה פעמים במשפט אחד "כאילו". זה מראה על משהו.

העולם מתחלק לשניים: אמת ושקר! האמת היא אחת, והשקר הוא רב. לדוגמא: אם יש מולי כוס מים, אני יכול לומר עליה הרבה שקרים כמו: זה עפרון, זה גפרור, זה בית, ועוד אין סוף אפשריות שקריות... אבל האמת היא אחת – זו כוס מים! אולם, יש דברים שנראים כאמיתיים ולאחר זמן מתגלים כשקר. ומהם צריכים להיזהר. היום, בדורנו מרוב שהשקר שולט וכל מיני דברים שנראים כאמיתיים קורסים ומתמוטטים, לכן המילה "כאילו" נכנסה חזק לדיבור. כי אין יציבות! אין בהירות! אין החלטיות! כשאדם לא בטוח במשהו הוא מכניס הרבה "כאילו" בענין. אבל כשיש לאדם יציבות ובהירות מה נכון בחיים, מהי הדרך האמיתית שהוא צריך לצעוד בה, ואיתה הוא הולך עד הסוף, הרי שיש לו יסודות חזקים.

לדוגמא: שני שתילים הנמצאים באדמה, מלמעלה שניהם נראים טובים. אולם, רק לאחר שתנשוב רוח חזקה, נוכל להבחין לאיזה שתיל יש שורשים חזקים באדמה, ואיזה שתיל רק מונח על הקרקע. וזה כוונת שלמה המלך: "כעבור סופה ואין רשע" כשעוברת סופה הרשע נעלם! כי אף פעם לא היו לו שורשים, וכל חייו הם מהשפה ולחוץ, חייו הם "כאילו" חיים... אבל: "וצדיק יסוד עולם" הצדיק, גם לאחר הסופה נשאר קיים במקומו, כי יסודותיו חזקים ואיתנים, וחייו – חיים. ה' יזכנו להיות מהצדיקים, אמן (5 דקות)