"מי שיש לו פת בסלו" – אמונה בפרנסה ומזל דמזוני, פרשת בהעלותך

שטו העם ולקטו וטחנו ברחים או דכו במדוכה (יא ח)

מובא בגמרא סוטה (מז:): רבי אליעזר הגדול אומר: כל מי שיש לו פת בסלו ואומר 'מה אוכל למחר?!' אינו אלא מקטני אמונה!

מה שמוטל עלינו הוא להיזהר לבל נסיח דעתנו מהבורא יתברך בשעה שעוסקים בעסק הפרנסה, ולהאמין באמונה שלימה שאך ורק הקב"ה הוא הזן ומפרנס לכל בריותיו אשר ברא ונותן לחם לכל בשר בחסדו, וכל ההשתדלות אינה אלא מגזירת מלך, ולא שהיא מביאה וגורמת לפרנסה, ונמצא שהבשר-ודם מצד עצמו לית ליה משלו כלום.

ישנם אנשים מוצלחים שרואים ברכה במעשי ידיהם, ולעומתם יש אחרים שאינם ברי מזל, ובכל מקום שינסו להשקיע את כספם תיפסד העיסקה ותלך לטמיון, ושגור בפי הבריות לומר הטעם: שהראשון נולד במזל דמזוני ועל כן פרנסתו מצויה, ואילו חברו, שלא נולד במזל זה, אין לו פרנסה. אך האמת היא להיפך, כי מפני שרצה הקב"ה שלראשון תהיה פרנסה על כן בראו במזלא דמזוני, ואילו חברו שנגזר עליו להתנסות בניסיון העוני נולד משום כך בלא מזל של פרנסה.